צרות של בלוגרים

הבהרה – פוסט זה נכתב מתוך מטרה לגעת במספר נקודות שלא תמיד זוכות לטיפול ראוי. גם כאשר עולה מן הכתוב רמז עבה לכיוון בלוג מסוים, הדבר נעשה רק למען הדוגמה ולא על מנת להוכיח מישהו.

מצבם של הבלוגרים לעומת שאר העולם הוא לא תמיד פשוט – על כל עשרה בלוגים טובים ומקצועיים, קמים עשרות בלוגים פיקטיביים ושאר אתרי קש אשר לעיתים גורמים לא מעט צרות לאותם בלוגים ובלוגרים אשר מנסים לתת ערך אמיתי לגולש. הייתי רוצה להציג מספר נקודות שקצת מקשות לנו על החיים  J.

רציתי רק להגיב, לא לפתוח כרטיס חבר לכל החיים! – אני לא יודע מה אתכם, אבל בתור בלוגר, אני מאוד אוהב להיות מזוהה עם הבלוג שלי דרך תגובות בבלוגים אחרים. הבעיה היא שלא מעט בלוגים מקשים לנו על החיים באמצעות שילוב של כל מיני וויג'טים אשר אמורים לממשק את התגובה שלנו לפייסבוק או אתר אחר. זה נעשה חמור במיוחד כאשר אין אפשרות אחרת, שלא לדבר על כך שלפעמיים כל ההתממשקות הזו לוקחת כמעט דקה וגורמת לכל המסך להתעוות. אז כמו שאני תמיד אומר, פשטות זה שם המשחק.

תגובות זבל לא אוטומטיות – נראה שהרבה אנשים עדיין לא מפנימים את העובדה שברוב הבלוגים הקישורים בתגובות הן מסוג nofollow. יש אמנם ויכוח לא קטן האם קישור nofollow בכלל מעביר כוח, אבל בלי קשר לזה, אף אחד לא באמת רוצה לראות בבלוג שלו תגובה מאת "מחצלות לדשא במבצע". התוצאה היא שהרבה מאוד בלוגרים נאלצים לאשר תגובות ידנית בנוסף לשימוש במסנן אוטומטי, או שהם פשוט צריכים לשים הערה מפחידה בסגנון "תגובות לצרכי קידום אתרים בלבד ימחקו".

תגובות זבל אוטומטיות – לארץ זה עדיין לא ממש הגיע, אבל בחו"ל יש רובוטים שהביאו את תגובות הזבל לרמה של אומנות. תגובה כזו יכולה להתחיל במשפט תמים לגמרי כגון "סליחה על האופטופיק, אבל אני לא רואה את כל הפוסט על המסך שלי". גם שם המגיב עלול להיראות תמים לגמרי עד שמסתכלים בקישור עצמו שיכול להיות משהוא בסגנון cheapviagrpills.com. לפעמים בכלל יהיה מדובר במחמאה כמו "אני מוצא את הנושא הזה מעניין מאוד והגעתי אליו אחרי לחיצה על מקום שלישי בגוגל…" (לא באמת). כאן אפשר לראות בקלות שאין התייחסות ספציפית לנושא של הפוסט ומדובר בעצם בתגובה כללית שמתאימה לכל נושא שבעולם.

בואו נקווה שלספאמרים הישראלים ייקח עוד כמה שנים טובות לעלות על השיטה (או שהם לא קוראים את הבלוג הזה :-P).

אתרי קש במסווה של בלוגים – מה עושים כשאי אפשר יותר לפרסם באתרי מאמרים? פותחים כמובן כמה אתרי לווין על מערכת בלוגים כזו או אחרת (והמהדרים גם קונים לשם כך דומיין נפרד). אז קודם כל אקדים ואומר שצריך לשפוט כל מקרה לגופו ויש גם בלוגים כאלו שמביאים ערך אמיתי לגולש גם כשהם מקשרים לאתרים אחרים במכוון על מנת לקדם אותם. למרבה הצער, מדובר במיעוטם של המקרים שאינו מעיד על הכלל : בארץ מסתבר, לגוגל עדיין די קשה לנתח את איכותו הלשונית והתחבירית של הטקסט וכך לא ממש צריך לדעת לכתוב, צריך פשוט לכתוב וזהו… (יחי ההבדל הקטן,אה?).

וגם אם נעזוב לשנייה את עניין קידום האתרים, לקרוא לאתר עם עשרה דפים סטטיים בלוג רק בגלל שמותקנת עליו מערכת וורדפרס זה פשוט מעורר רחמים ומראה על מה אנשים מוכנים לשרוף את הזמן שלהם…

"וורדפרס זה לבלוגים" – הסעיף הזה רלוונטי יותר למי שמקים אתרים המבוססים על מערכות ניהול תוכן . משום יש דעה קדומה שמערכות כמו ג'ומלה או דרופאל הן מערכות רציניות יותר שמאפשרות לבנות אתרים של ממש, מה שוורדפרס או מערכת אחרת ייעודית לבלוגים לא מסוגלת לעשות. האמת היא שעם קצת התאמה אישית, גם בלוג יכול לתפקד כאתר אינפורמטיבי מן המניין. היתרון של וורדפרס (לדוגמה) נעוץ לא רק בקלות השימוש היחסית, אלא גם בתמיכה והעדכונים המסיביים של קהילת המפתחים בארץ. כאן אני דווקא אסייג את עצמי ואוסיף שכבודן של מערכות ניהול תוכן אחרות במקומן מונח והן בהחלט מתאימות לאתרים מסוימים עם דרישות גבוהות יותר (האתר של אונ' בר אילן שנבנה כמעט בוודאות בדרופאל הוא הרבה יותר טוב מן הקודם ומציג את המידע בצורה לא רעה בכלל, גילוי נאות – הייתי סטודנט שם).

לסיום, אני יודע שלא חידשתי כאן הרבה, אבל אני די בטוח שהרבה בלוגרים או אנשים שעובדים עם בלוגים יזדהו לפחות עם סעיף אחד שנכתב כאן, וגם זה משהו 🙂 .