לתופעה הזו קוראים ""Clickbait" (פיתיון לחיצות). פעם היא הייתה מאוד פופולארית (והיא עדיין פופולארית בעיתונים מודפסים), היום משתמשים בה בעיקר באתרים גדולים כשהעורכים רוצים להגדיל את החשיפה לתוכן. גם רשתות פרסום מסוימות כמו טאבולה מרשות להשתמש בהן.

הנה כותרת קליקבייט קלאסית:

והנה הפסקה שמתייחסת למה שכתוב בכותרת (חלק מאוד קטן מהכתבה)

מה לא נחשב לקליקבייט קלאסי?

הרבה אנשים מתבלבלים בין ניסוח של כותרת מושכת או כותרת קליקבייט בתחום האפור ובין קליקבייט במובן  המלא של המילה.

הנה כמה דוגמאות לכותרות שעדיין יכולות להיות שימושיות:

• מספרים (7 דרכים לא לעצבן את הבוס)
• ציון של מבצע מוגבל בזמן
• "קיבלת מתנה" וכו' – מאוד תלוי בפרשנות של מה זה מתנה…
• שאלות בלתי שגרתיות או סיפורי הצלחה (סוחר המניות שיכול ללמד את וורן באפט שיעור בהשקעות).

בסופו של דבר, השאלה היא האם התוכן מקיים את מה שהכותרת מבטיחה

מה אומרים המחקרים על קליקבייט?

קשה למצוא מחקרים עדכניים על האפקטיביות של קליק בייט. מצאתי מחקר אחד משנת 2021 באתר העין השביעית. מדובר במחקר שנערך במעבדה לעיתונאות חישובית באוניברסיטת נורת'ווסטרן (כן, יש מקום כזה).

אתם יכולים לקרוא שם את התקציר, אבל בשורה התחתונה לא הייתה נוסחה מנצחת למרות שעורכים נעזרים בדרך כלל באותן הטקטיקות. לדוגמה, הם משלבים מילים וביטויים מסוימים ("לא תאמינו מה קרה), מנסחים כותרות מאוד קצרות או כותרות עם טון שלילי.

הממצא הבולט היה שהשפעת הכותרת תלויה בעיקר בזמן הפרסום שלה, ולא במבנה הצורני או הלשוני.

מה חברות הפרסום חושבות על קליקבייט?

שתי חברות הפרסום הגדולות ביותר בתחום  התוכן הן טאבולה ואאוטרבריין.

למי שלא מכיר, אלו רשתות המתמחות ב-"שיווק באמצעות תוכן". הפרסומות שלהן מפנות לתוכן שמבט ראשון נראה כמו תוכן מקצועי ואובייקטיבי, אבל במבט שני יש גם כוונה ברורה למכור בשילוב קריאה לפעולה.

טאבולה ואאוטבריין פחות מקפידות על קליק בייטים ואפשר למצוא המון מפרסמים שמשתמשים בכותרת קליק בייט במודעות שלהם:

גוגל לעומת זאת אוסרת לחלוטין על כותרות בסגנון קליקבייט במודעות שלה וזו כנראה הסיבה שגם כותרות שיווקיות מנוסחות בצורה עדינה יחסית.

ומה עם פייסבוק?  ובכן, לפחות באופן תיאורטי פייסבוק היא הנוקשה ביותר בנוגע לקליקבייט, לא רק במודעות ממומנות, אלא גם בתוכן אורגני.

בשטח אפשר עדיין לראות המון קישורי Clickbait שאתרים מעלים. חלק מהם פשוט עושים אוטומציה וכל מה שעולה לאתר עולה גם לפייסבוק. לכן סביר להניח שרק חלק קטן נענש.

אם זה לא ממש עובד, למה ממשיכים להשתמש בקליק בייט?

מכירים את האמרה "אם זה לא שבור, לא צריך לתקן"?, אז בפרפרזה אפשר גם להגיד ש"אם לא יודעים שזה שבור, לא מנסים לתקן את זה…".

מעבר לכך, יש הבדל גדול בין אתר פופולארי שמפרסם קליק בייט על בסיס קבוע לבין מישהו כמוני או כמוכם שיכול להיתפס כטרול או בנאדם לא אמין אם הוא משתמש בקליק בייט יותר מדי…

מתי כן אפשר להשתמש בכותרת קליקבייט והאם זה יכול לגרום לאלגוריתם של גוגל להעניש אתכם?

מתי כן אפשר להשתמש בקליק בייט? אם אתם רוצים לעורר עניין ולא מתכננים להשתמש בקליקבייט כל יומיים, אתם יכולים לנסות את מזלכם. קחו בחשבון שזו דעתי האישית בלבד.

חשוב לי להדגיש שמנוע החיפוש של גוגל לא מעניש על קליקבייט, אבל אם התוכן לא עונה על הציפיות של הגולש, סביר גם להניח שהוא לא יופיע במקום גבוה במיוחד.

לפעמים גוגל מחליט להציג כותרת משלו ולהדגיש בה את מילות המפתח, כך שלא בטוח בכלל שהגולש יראה את הקליקבייט.

לסיכום, קליקבייט עדיין נמצא בשימוש, אבל היום הוא דורש יותר תחכום. מי שיודע להשתמש בו בזהירות ולספק ערך אמיתי עדיין יכול להפיק ממנו תועלת.

הפוסט האם כותרות Clickbait עדיין עובדות ב-2025? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

• כשרוצים ליצור אתר לווין עם תכנים שדומים לאלו מהאתר הראשי
• כשרוצים לשתול מאמר שיקשר לעמוד דומה מאתר אחר לאתר שלנו
• כשרוצים לשפר תוכן קיים שנכתב בצורה לא טובה או פשוט לעדכן אותו

האפשרות הראשונה לשכתב מאמרים היא באמצעות ספינרים.

הספינר עובד בשיטה פשוטה של החלפת המילה X במילה Y כדי ליצור כביכול "תוכן ייחודי" ועובד באמצעות מילון פנימי שמזהה מילים דומות למילה עליה נרצה לבצע את ה"ספין". יש גם ספינרים ידניים בהם אתם כותבים את המילים להחלפה, אפילו כאלו בעברית.

לדוגמה, אם ניקח את המשפט "הילד קפץ אל הברכה",  תוכנת הספינר יכולה להציע לי להחליף את המילה "ברכה" במילה מים או במילה ים. אם אבחר במילה ים, הרי שהמשפט לא בהכרח יתאים לקונטקסט של שאר המאמר, וזו כבר בעיה. לכן, גם עבודה עם ספינר דורשת זמן.

ואם אני בכל זאת רוצה להשתמש בספינר או שהציעו לי "לסובב" מאמרים?

מבחינת האפקטיביות של הספינרים, היא הולכת ויורדת עם השנים. כשכתבתי את הפוסט המקורי, היה להם אולי שימוש מסוים, אבל היום הבינה המלאכותית של גוגל מתחילה להבין משפטים טוב כמעט כמו בני אדם. למעשה, ברגע שהיא יכולה לזהות את המשמעות השלמה של המשפט, אין בעצם טעם לנסח את אותו משפט שוב במילים קצת אחרות, אלא אם כן הוא מבטא רעיון אחר לחלוטין.

ונכון, גוגל אמנם מן הסתם לא טוב בניתוח עברית כפי שהוא טוב בניתוח של אנגלית (בין היתר בגלל שהכמות של הטקסט בעברית היא מוגבלת), אבל אני תמיד אומר שאם יש משהו שאנחנו יודעים שיעשה לנו צרות בעתיד, עדיף לא להתחיל איתו בכלל.

שכתוב ידני

שכתוב ידני היא מן הסתם האופציה המועדפת עלי. כדי ששכתוב ידני יתבצע כמו שצריך, אני בתור כותב תוכן צריך לדעת כמה דברים:

• אילו מסרים ועובדות מהווים את הבשר של המאמר המקורי וחייבים להיות גם במאמר החדש?
• האם יש לשמור על סגנון הכתיבה והגישה של הכותב המקורי?
• אילו מילות מפתח או נושאים יש להדגיש?

מעוניינים בשכתוב מאמרים איכותי? צרו קשר!

מה חשוב לזכור כשאתם משכתבים מאמר או מבקשים ממישהו אחר לעשות זאת בעבורכם?

כל עוד אתם משכתבים מאמרים שיש לכם את כל הזכויות עליהם, אתם יכולים לשכתב גם את אותו המאמר מאה פעם בלי בעיה. אם אתם רוצים להתבסס על מאמר אחר שלא אתם כתבתם, רצוי קודם כל לחשוב ברבים על שניים או שלושה לכל הפחות.

בהחלט מותר לכם לקחת נושאים או רעיונות ולפתח אותם, אך חשוב שהם ישקפו גם את הידע והגישה המקצועית (או העסקית) שלכם. ניסוח מאוד דומה לזה של הכותב המקורי שלא מוסיף שום דבר חדש עשוי להיות בעייתי, ואם מדובר באותה השפה של המקור, גם לפגוע ביכולת שלכם להתקדם בגוגל.

זו גם הסיבה שאני לא תמיד נעתר לבקשות להתבסס או לשכתב מאמרים טכנים ובטח לא כאלו שמורכבים כולם מדוגמאות קוד או הוראות מדוקדקות.

מחפשים שירות של שכתוב מאמרים?

צרו עימי קשר ואשמח לבדוק אתכם ביחד את אפשרויות השכתוב הטובות ביותר לטקסטים קיימים.

אבל מה לעשות אם אני צריך עכשיו 30 מאמרים על אותו הנושא?

קודם כל, אם אתם צריכים 30 מאמרים בחודש על אותו הנושא בשביל לקדם אתר אחד מרכזי, אני מציע לכם לנסות למצוא שיטות קידום קצת יותר אפקטיביות.

אבל אם אתם ממש חייבים לעשות את זה, העצה שלי היא לחלק את כל המאמרים האלו בין 2-3 כותבים לפחות. אני לא רומז שרוב הכותבים משכתבים את עצמם בכוונה תחילה, אבל עדיף שהמאמרים יהיו שונים זה מזה בסגנון הכתיבה שלהם, באורך, ברעיונות המרכזיים וכו'.

אם תתנו לכותב אחד לכתוב לכם 30 מאמרים על אותו הנושא, סביר להניח שבשלב מסוים הוא ישחוק את עצמו בכל מה שקשור לנושא הזה ורמת הכתיבה שלו תרד.

עכשיו התור שלכם

אלו היו השתי אגורות שלי על שכתוב מאמרים.  עכשיו הגיע התור שלכם להאיר את עיני בנוגע לשיטות הטובות והאפקטיביות ביותר לשכתב מאמרים בלי לפחד מגוגל.

הפוסט שכתוב מאמרים – מה צריך לדעת והאם זה עובד? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

סגנון הכתיבה הדרוש לאינטרנט השתנה בשנים האחרונות ורמת הריכוז של הגולשים ירדה באופן משמעותי. הם רוצים שיתנו להם את כל המידע בכפית בצורה מתומצתת וזמינה, בלי שהם יצטרכו לקרוא הרבה ברצף או לחפש משמעות בין השורות. ואם אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו ובני דור ה-Z, חלק גדול מהם פשוט לא רואה מה הטעם להרכיב משפט שלם כשאפשר להשתמש באימוג'ים…

בגלל שאנחנו לא יכולים לשנות את הרגלי הקריאה של הגולשים, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליהם ממש כמו שההר יבוא אל מוחמד… החדשות הטובות הן שאפשר לעשות את זה יחסית בקלות בלי לגעת כמעט בתוכן עצמו, אלא רק בסגנון הצורני שלו.

קודם כל, חשוב לי להדגיש שלא רק כתיבה שיווקית יכולה להרוויח מכך, אלא גם מאמרים אינפורמטיביים או אינפורמטיביים למחצה, ולמעשה אלו המאמרים שאני אתרכז בהם כאן.

אז מה מאמרים נוחים יותר לקריאה נותנים לנו?

• זמן שהייה ארוך יותר באתר.
• סיכוי גבוה יותר שהגולשים יגיעו לטפס יצירת קשר (עדיף למקם אותו באמצע התוכן ולא בסוף, כפי שגורסת מחשבה נפוצה).
• קריאת מאמרים נוספים באתר: אם הגולש לא צריך להתאמץ כל כך, יהיה לו קל יותר לקרוא עוד מאמרים באותה כמות זמן.
• חזרה נוספת לאתר: הגולש הממוצע לא יישב ויקרא את כל התוכן שלנו באתר, אבל הוא עשוי לסמן מאמרים או פוסטים במועדפים לשימוש מאוחר יותר.

כל אלו אגב נקראים "מדדי גולשים". מבחינה רשימת גוגל מסרבת להודות שהיא משתמשת בהם כדי לדרג אתרים ברשת, ובאמת קל מאוד לזייף תנועה או ליצור בוטים שמתנהגים כמו גולשים אמיתיים. יחד עם זאת, אצל גוגל אף פעם אי אפשר לדעת…

אז איך עושים את זה?

1.שימוש ביותר כותרות פנימיות : התפקיד של הכותרות הפנימיות הוא להבדיל בין נושאים שונים בתוך המאמר. לכן, יותר מדי פסקאות מתחת לכל כותרת מקשה על הקורא וגורמת לו להתעייף.

דרך אחת לפתור זאת היא להשתמש בכותרות משנה מלבד כותרות ברמה שנייה כמו למשל כותרות ברמה 3 (H3). מבחינת קידום אתרים אפשר גם ללכת לכותרות ברמות נמוכות אפילו יותר, אבל משלב מסוים הן מקשות על הקריאה ולא תורמות לה.

2.שימוש בפסקאות קצרות: 3-4 משפטים בכל פיסקה אמורים להספיק כדי להעביר את המסר העיקרי שבה. שימו לב שתחת ההגדרה של פסקה אני מתייחס גם לסעיפים כמו הסעיפים שאתם קוראים ממש ברגע זה.

3.בלי יותר מדי פסיקים ומקפים: מישהי פעם אמרה לי ש"השפה העברית אינה סובלת משפטים ארוכים". אין לי מושג מי זו הייתה, אבל אני נוטה להסכים איתה ב-100%. באנגלית אתם יכולים להיתקל במשפט שמורכב בעצמו מכמה משפטים שלמים והוא יהיה רגיל לגמרי. זו גם אחת הסיבות לכך שכאשר אני התחלתי לקרוא אנגלית, הרבה פעמיים מצאתי את עצמי מותש לחלוטין.

בעברית הדקדוק אמנם מאפשר משפטים מאוד ארוכים שמופרדים בפסיקים או מקפים, אבל הרבה יותר קל לעכל משפטים קצרים שלא צריך לקחת 10 הפסקות כדי לקרוא אותם.

4.שימוש בספרות במקום בשמות המספרים: שימוש בספרות מקל מאוד על הקריאה וגם נראה טוב יותר. האם הייתם מעדיפים לקרוא מאמר שהכותרת שלו היא "שלוש עשרה טיפים לכתיבת מאמר" או "13 טיפים לכתיבת מאמר?".

5.שימוש ב"בולטים": בולטים, או "תבליטים" בעברית תקנית הן רשימות קצרות שכוללות רשימה של פריטים. מאוד קל לקרוא אותם וניתן להעביר באמצעותם מסרים או רעיונות בצורה מהירה. אם אתם עושים שימוש בבולטים, בדרך כלל רצוי לשמור על שורה עד שורה וחצי בכל אחד מהם. גם מספר הבולטים עצמם לא צריך להיות ארוך, לטעמי בין 5-8 מספיקים בהחלט. אם צריך יותר, עדיף כבר לפצל את הרשימות.

לסיכום

מקווה שעזרתי לכם לסדר בצורה קצת יותר טובה את התוכן באתר שלכם. יש לכם עוד טיפים או שיטות לשיפור קל של מדדי הגולשים באתר? אם כן, זרקו לי כמה עצמות בתגובות…

הפוסט כך תגרמו לגולשים שלכם לקרוא יותר מאמרים באתר בלי להתאמץ הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

במקום להתחיל להתפלסף ולכתוב מניפסט, החלטתי פשוט לנפץ כמה מיתוסים על כל מה שקשור להזמנת תכנים, והנה מה שנראה לי הכי חשוב :

יותר מאמרים זה תמיד טוב

נכון שאם אתם מזמינים הרבה מאמרים בבת אחת, אתם משלמים פחות לכל מאמר בגלל שכושר המיקוח שלכם הוא  גדול יותר, אבל אתם מסתכנים בכך שתקבלו מאמרים באיכות נמוכה יותר. יש לכך שלוש סיבות עיקריות :

1.רוב כותבי התוכן שעובדים על כמויות ומחיר נמוך לכל מאמר צריכים לכתוב 2-3 מאמרים לשעה (לכל הפחות) כדי שההזמנה תשתלם להם. הבעיה היא שבדרך כלל המהירות באה על חשבון האיכות ולכן אתם מקבלים מאמרים איכותיים פחות.

יכול להיות שתוכלו להשתמש במאמרים האלו להחלפת מאמרים או פרסום בבלוגים שהקמתם על וורדפרס, אבל בסופו של דבר, שיטות הקידום האלו כבר לא אפקטיביות לטווח הארוך גם אם כרגע הן עובדות בגוגל ישראל. בין היתר, גוגל בוחן את האתר שלכם על פי איכות האתרים שמקשרים אליו ואם אתם מקשרים אליו בעיקר מבלוגים ומאמרים שאף אחד לא קורא, כנראה שלא תתקדמו הרבה.

2.אתם לא תמיד יודעים מי באמת כותב את התוכן… למרבה המזל, רוב החברות שמכבדות את עצמן יגידו לכם במפורש שהם משתמשות בכותבי תכנים כדי לכתוב את התוכן שלכם ורובן גם יבצעו בקרת איכות.

הבעיה מתחילה כאשר אתם פונים ל"מאכרים" שיבטיחו לכם שהם כותבים את כל המאמרים בעצמם, אבל האמת היא שהם מעבירים את המאמרים לכותבים אחרים כדי להרוויח יותר. הכותבים האחרים מקבלים פחות עבור כל מאמר ולכן אתם עלולים לשלם יותר על תוכן איכותי פחות. לפעמיים מדובר גם בהבדלים של קרוב ל –  50% לעומת חברות שמעסיקות כותבים באופן מסודר.

3.גם לכותב התוכן הטוב ביותר נגמרים הרעיונות בסופו של דבר. לכן עדיף שבשלב מסוים תיקחו גם כותבים נוספים על מנת לרענן את השורות ולהפיק מאמרים מעניינים בסגנון קצת אחר. בכל מקרה, אם אתם מתואמים עם הכותב שלכם למספר גדול של מאמרים לחודש, הודיעו לו מראש שבתקופה הקרובה נפח העבודה יהיה נמוך יותר.

תמיד כדאי לקחת את המאמרים ברמה "מקצועית"

אני באופן אישי לא מבדיל בין מאמרים שמיועדים ל – "קידום אתרים" לבין מאמרים מקצועיים שמיועדים לעמודי בית, פינת טיפים או פרסום באתרי חדשות בדיוק בגלל מה שציינתי בסוף הסעיף הראשון של החלק הקודם. עם זאת, יש חברות שמציעות כמה רמות של מאמרים, ואני בהחלט מכבד את זה, גם אם לפעמיים התוצאות מצחיקות (באתר אחד שלא אזכיר את שמו רשום בפירוש שרק מאמרים מקצועיים נותנים ערך לגולש…)

בכל מקרה, השאלה היא האם מה שמוכרים לכם כמקצועי הוא בהכרח מקצועי. במידה ויש אפשרות לראות דוגמאות כתיבה באתר, שימו לב להבדלים בין הרמות השונות ונסו לחשוב אם הרמה המקצועית היא באמת מספיק מקצועית בשבילכם, או שההבדלים הם זניחים. לפעמיים גם הרמה הגבוהה ביותר לא תיראה לכם מספיק טובה. אם אין דוגמאות באתר, בקשו שישלחו לכם דוגמאות כתיבה.

אני יכול תמיד לחפש מישהו שיכתוב לי מאמר לדוגמה בחינם

אף אחד לא עובד בחינם, וגם אם אתם רוצים לקבל מאמר דוגמה שייכתב במיוחד בשבילכם, התכוננו לשלם עליו. במקרה הכי גרוע, בקשו מאמר קצר יחסית של 300-400 מילה כדי לבדוק את האיכות של המאמר. זה גם יתרום לתיאום הציפיות בינכם לבין הכותב כך שלא תזמינו עשרה מאמרים ורק בדיעבד תגלו שהם ממש לא ברמה לה ציפיתם. (וגם אני נכוויתי לא פעם בקטע הזה).

תיקונים

אחת הסיטואציות בה מתעוררים הכי הרבה מחלוקות בין הכותבים לבין הלקוחות שלהם הוא כאשר יש לתקן או לשפץ את המאמר הקיים. בעיקרון יש שתי דרכים לעבור את המשוכה הזו בלי ששום צד יפגע :

1.לקבוע מראש תעריף מעט גבוה יותר שיכלול גם תיקון אחד או שניים.

2.לקבוע שתיקון מאמרים יעשה פר שעה ולא פר מילה. החיסרון בשיטה הזו הוא שאתם לא יודעים אם הכותב לא מורח את הזמן כדי לקבל יותר כסף.

תמונות ותוספות

כבר כמה שנים שאף אחד לא משלה את עצמו שאפשר פשוט לקחת תמונות מגוגל תמונות ולצאת מזה בזול. בהרבה מקרים קרה שבעלי אתרים נתבעו בסכומים של עשרות אלפי שקלים עקב הפרת זכויות יוצרים. בדרך כלל הם לא היו צריכים אמנם לשלם את כל הסכום, אבל זה ממש לא נעים לקבל יום אחד מכתב מעורך דין…

לכן מה שבדרך כלל עושים זה להשתמש במאגרי תמונות בתשלום ולקנות קרדיט של תמונות שיאפשר לכם לשלם מחיר יחסית נמוך פר תמונה. יש גם לא מעט מאגרי תמונות חופשיים,  אבל קחו בחשבון שברובם צריך לתת קרדיט ליוצר המקורי כולל קישור.

מכיוון שבדרך כלל אתם לא תתחילו לחפש תמונות לכל מאמר ששולחים לכם ולא בטוח שתדעו מהי התמונה הכי מתאימה בלי לקרוא כל מילה במאמר, מקובל לתת את הבחירה לכותב התכנים שלכם שיטמיע בטיוטה של המאמר את התמונות עם סימון המים של מאגר התמונות ואתם תקנו את התמונות ותטמיעו אותם בגרסה הסופית (אפשר גם לתת לכותב גישה לחשבון שלכם במאגר אם אתם סומכים עליו מספיק).

מכיוון שלכותב המאמר לוקח זמן לחפש את התמונות, גם כאן אתם צריכים לקבוע אתו על פי איזה מודל לשלם לו עבור הזמן הזה. בכל מקרה, עדיף שתבחרו בעצמכם באיזה מאגר בתשלום להשתמש כדי שהכותב לא יצרך לשוטט בעצמו בין כל המאגרים ולבזבז עוד זמן יקר.

מקווה שעזרתי לכם קצת לתכנן טוב יותר את אסטרטגיית בניית התוכן שלכם בצורה שלא תרושש אתכם מבלי לוותר על איכות המאמרים. אם יש לכם שאלה או הערה / הארה, אל תהססו להגיב.

הפוסט כמה לשלם על מאמר? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

מנגד, יש מחקרים (כן, ממש מחקרים) שמצאו שאנשים נוטים לזנוח פוסט ממוצע אחרי שבע דקות שזה המון לדעתי. בזמן הזה הם מספיקים לקרוא בין 200 ל-250 מילים לדקה, מה שהוביל את החוקרים למסקנה זהירה שהפוסט הממוצע "צריך" להיות באורך שבין 1400 ל-1750 מילה, למרות שגם הם מזהירים שלא כדאי להפוך כל פוסט שלכם בכוח לפוסט כל כך ארוך ושיש פוסטים הרבה יותר קצרים שמשיגים את מטרתם.

לדעתי השאלה שאותה אתם צריכים לשאול את עצמכם היא למי מיועד התוכן – אם התוכן מיועד לקהל מקצועי, יכול להיות שגם 2000 מילים זה לא יותר מדי, במיוחד אם זה קהל שיש לו מיומנות שימוש גבוהה באינטרנט, והוא שומר מאמרים לקריאה מאוחרת יותר. מצד שני, אם אתם כותבים לקהל יעד כללי שרק רוצה לקרוא ידיעה ולהמשיך הלאה בגלישה, אין לדעתי שום סיבה לעבור את ה-1000 מילים, אלא אם כן יש לכם המון מידע למסור ואתם לא יכולים לוותר עליו בכל תנאי. וגם במקרה כזה, הייתי אומר שכדאי לכם לחלק את הטקסט לפסקאות קצרות עם כותרת משנה כל מספר פסקאות, פשוט כדי שיהיה נוח לקרוא את התוכן.

ומה עם רשתות חברתיות באמת?

ברשתות חברתיות החוקים הם קצת אחרים ומסתבר ש-"לחפור" לחברים שלכם עם פוסטים של מעל שתי שורות (בערך 120 תווים) זה קצת פחות אפקטיבי מפוסטים ארוכים או קצרים יותר (אם הפוסט שלכם כולל גם שאלה אפשר גם קצת פחות מזה). מצד שני, יוצא לי לראות קבוצות בפייסבוק עם דיונים ארוכים ומאוד פורים, כך שאני חייב לחזור על ההמלצה שלי מהחלק הקודם : הפעילו את השכל הישר שלכם, שימו לב מהו הלך הרוח בקבוצה או בדף, האם אנשים נוטים להדביק פוסטים ארוכים או קצרים ומה התגובות של אנשים אחרים לפוסטים האלו… יש כאלו שבשבילם פייסבוק הוא סוג של פורום מתקדם ויש כאלו שממש יעקמו את האף  כל פעם שהם יצטרכו לקרוא סטטוס ארוך כאורך הגלות…

באופן מפתיע, הדבר נכון גם לטוויטר, שם ציוצים עם האורך המקסימלי של 140 תווים לא תמיד משיגים את האפקט הרצוי.

לסיכום, אין אורך אחד נכון למאמר, פוסט או סטטוס באינטרנט והכול תלוי בסיטואציה : במסר אותו אתם רוצים להעביר, בקהל היעד, במדיום בו אתם משתמשים וכו'.

הפוסט על האורך הנכון לתוכן הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

יש לציין שלא כולם מסכימים לחלוטין עם התזה הזאת וחברות שקידום אתרים הוא ב- DNA"" שלהן עדיין מבצעות הרבה החלפות של קישורים דרך מאמרים באיכות טובה (לא אתרי לווין) ורואים תוצאות חיוביות, אבל זה לא המקום להיכנס לדיון על קידום טבעי או לא טבעי, אלא רק להסביר מדוע פתאום כולם מדברים הרבה מאוד על תוכן איכותי…

רגע – אז מה הבעיה פה? זו לא אמורה להיות Win Win Situation?

כן, אבל זה ממש לא מה שקורה בפועל…

לכאורה, היינו מצפים שמעמדם של כותבי התוכן ישתפר והם יוכלו לדרוש יותר כסף עבור העבודה שלהם, אבל מה שמתרחש בפועל ממה
שאני רואה ומשיחות עם קולגות הוא בדיוק להפך : הרצון העז לתוכן איכותי או איכותי למחצה (כלומר, כזה שיהיה לפחות קריא ולא יעליב את האינטליגנציה של הקורא בגיבובי משפטים רובוטיים על איך לבחור חברת ניקיון), הוביל לכך שהיום יש הרבה כותבי מאמרים שמעדיפים לעבוד דרך חברות תיווך המספקות להם הרבה מאוד עבודה, אך בשכר נמוך יחסית (אחרי הכול, החברות האלו מוכרות את התוכן ללקוחות במחיר גבוה יותר).

[במאמר מוסגר אציין שהמצחיק הוא שחלק משירותי כתיבת התכנים מסווגים ככתיבת תכנים לאתרי מאמרים, וזאת למרות שמצבם של אתרי המאמרים הישראלים מעולם לא היה גרוע יותר : לפחות שליש מהאתרים הוותיקים הפסיקו לאשר מאמרים חדשים, או שהממשק שלהם הפך להיות בלתי נסבל על דפדפנים מודרניים. והאמת, אחרי רצף של עדכוני פנדה ופינגווין שכולנו כבר הלכנו בו לאיבוד, זה היה צפוי…]

כיצד יכול להיות שיש כל כך הרבה כותבי מאמרים שעדיין מוכנים לעבוד בתנאים כאלו?

בגדול ולמרות שלהכליל זה תמיד בעייתי, אני מזהה שתי קבוצות שונות של כותבי תכנים שלכל אחת מהן גישה שונה במקצת :

1.קבוצה ראשונה של כותבי תוכן בתחילת דרכם, אולי אפילו סטודנטים שמוכנים לעבוד בשביל מחירים נמוכים יחסית מתוך מחשבה כי הם בכל מקרה יקבלו המון עבודה ועבודה = כסף.

 2.קבוצה שנייה של כותבי תוכן וותיקים יותר, אולי אפילו כאלו שסיימו את הצבא לפני עשור שבחרו בתחום כמקצוע ומבחינתם זמן אמנם שווה כסף, אבל הם גם יודעים להציב לעצמם גבולות.

בתור מי שעבר בהדרגה מהקבוצה הראשונה לקבוצה השנייה במשך השנתיים האחרונות, אני יכול להעיד מניסיון אישי שעבודה מרובה תחת לחץ ושכר נמוך אולי מעלה את התפוקה, אבל פוגעת ביצירתיות שהוא הלחם והחמאה של המקצוע :  ברגע שצריכים לכתוב את המאמר ה – 50 על איך לפרסם באדוורדס ולדחוף מילות מפתח (כן, עדיין עושים את זה), הדבר האחרון שיש אליו כוח זה לחשוב איך לפלפל את המאמר, אלא רוצים פשוט לכתוב אותו כמה שיותר מהר כדי לצאת ידי חובה

כמובן שיש חברות קידום שמאמרים כאלו מספיקים להן מכיוון שהן מנהלות מספר גדול מאוד של אתרים והתקציב שלהן מוגבל, אבל מנקודת המבט של כותבי התכנים שרוצים לחשוב גם על הטווח הרחוק ואולי להתברג יום אחד כעורכי תוכן באתרים גדולים, דעתי הצנועה היא שהשאיפה צריכה להיות איכות על פני כמות, גם על מנת להוציא מתחת ידינו עבודה איכותית יותר, וגם על מנת להרגיל את הלקוחות שלנו שבניגוד למה שהם חושבים, הזמנה של 100 מאמרים ב – 3,000 ש"ח לא תעשה לאתר שלהם טוב….

ואסיים במה שכתבתי בכותרת : לפעמיים להגיד לא לעבודה בשכר בעייתי, נראית אולי כמו החלטה טיפשית באותו רגע, אבל תדמית ומוניטין לא קונים בכסף, אלא בעבודה קשה והזכות שלנו בתור פרילנסרים ועצמאיים לסרב למה שלא מתאים לנו…

הפוסט מאמר בשלושים ש"ח?! – פשוט אמרו לא… הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

 אם בכנס NextCase  שמענו על ההצלחה של בזק ששיווקה בהצלחה את שירותי הענן שלה דרך פרסום כתבות שהשתלבו בתוכן המערכתי של אתרים קיימים, החודש התפרסמה במגזין דה מרקר החודשי כתבה גדולה שעסקה בנושא של "תוכן אינטליגנטי", כלומר, תוכן שנוצר על ידי או עבור החברות הגדולות ואינו בהכרח תוכן שיווקי טהור. לדוגמה, קולגייט משלבת באתר שלה מידע אודות בריאות הפה במטרה להיות מזוהה עם התחום וכך להפוך להיות יותר מסתם עוד חברה שמוכרת משחות ומברשות שיניים, לפחות מבחינה תדמיתית. אפילו הגראדיאן הבריטי הכריז על הקמתה של מחלקת תוכן ייעודית לנושא.

הבעיה עם התוכן האינטליגנטי היא שלא תמיד ברור היכן עובר הגבול בין החלק האינפורמטיבי לפרסומת, ובמיוחד ברשת, בה אתרים לא חייבים להקיף תוכן שיווקי במסגרת שחורה בולטת ולרשום באופן בולט "תוכן פרסומי" על כל תוכן שממומן על ידי חברה כזו או אחרת. התוצאה היא שכל אתר קובע לעצמו מעין קוד אתי פנימי. לדוגמה,חורים ברשת אמנם ידוע כאתר שמכיל לא מעט תוכן שיווקי, אך יאמר לזכותו שהוא מקפיד להדגיש שמדובר בתוכן כזה בצורה בולטת גם אם התוכן עצמו נכתב על ידי הצוות הקבוע של האתר.

ומה יש למאט קאטס להגיד על זה?

באופן מפתיע, גם לגוגל יש מה להגיד על תוכן שיווקי, ולפי ראש מחלקת הספאם שלה, מאט קאטס,  אם אתם משתמשים בתוכן שפרסמתם תמורת תשלום, אתם חייבים להקפיד שכל הקישורים שיוצאים ממנו יהיו קישורי nofollow, כלומר, קישורים שלא מעבירים סמכותיות לדף אליו מפנה הקישור ולא משפיע על הדירוג שלו בתוצאות החיפוש, אחרת אתם מסתכנים בענישה של האתר שלכם. המונח הספציפי בו משתמש קאטס הוא Advertorial, שילוב מין המילים "פרסום" ו – "תוכן עריכתי" באנגלית :

למי שלא מגיע מעולם קידום האתרים, יש להסביר שהלחימה העיקשת של גוגל בקישורים שנקנו תמורת כסף היא לא דבר חדש, אבל עד לפני מספר שנים היה מדובר בעיקר בקישורים שיצאו מתוכן דל שלא היה קשה להבחין שהוא למעשה ספאם מהסוג הנחות ביותר, כשהתוכן עצמו מורכב לעיתים קרובות מטלאים על גבי טלאים של טקסטים ופסקאות. היום לעומת זאת חלק ממקדמי האתרים נעשו מתוחכמים יותר והם משלמים לאתרים מסוימים כסף על מנת שיפרסמו תכנים ארוכים ומושקעים שכוללים בתוכם קישורים לאתרים אותם הם מעוניינים לקדם, וזו בדיוק התופעה אותה גוגל מנסה למנוע (לא בהצלחה יתרה יש לציין).

המצב בארץ לעומת המצב בחו"ל

בחו"ל נושא השיווק באמצעות תוכן הוא מפותח מאוד וניתן למצוא לא מעט כלים וסוכנויות המתמחות בתחום ומעסיקות מספר גדול של פרילנסרים. השוק בעברית הוא כמובן קטן יותר וסביר להניח שמרבית האתרים הגדולים מקושרים למחלקות האינטראקטיב של חברות הפרסום המקומיות, למרות שלנו כגולשים אין דרך לדעת מי בוחש במה ומהי מידת המגמתיות של כל כתבה אותה אנחנו קוראים. לעיתים אפשר לראות קרדיט לחברה שבשמה פורסם המאמר, אבל לרוב מדובר בח ברות קטנות יחסית שהקרדיט בעיקר תורם להן (לעומת החברות הגדולות שהציבור לא תמיד מחבב, אין להם מה להפסיד).

דוגמה אחרת לאופן בו בעלי אינטרסים משפיעים על התוכן אותו אנחנו קוראים ברשת קשורה ליצירתן של קבוצת כוח פוליטיות או כלכליות, וזהו דווקא נושא בה המצב הייחודי בארץ יכול לספק לא מעט חומר קריאה מעניין לגויים (שימו לב בעיקר לאזכורים השונים של ynet)… למתקדמים רצוי להציץ מדי פעם גם באתר העין השביעית.

לעומת זאת, לגבי המצב באתרים הקטנים יותר, אני יכול להעיד שכמעט כל אתר כיום מכיל לא מעט תוכן פרסומי, בעיקר הודות לאתרים אחרים שמפרסמים בו "פוסטים אורחים" למטרות קידום אתרים (נושא שהוא כאמור בעייתי מבחינת גוגל). מקדמי האתרים אמנם לא תמיד מתכוונים שמישהו אכן ייקרא את התוכן (וזו הסיבה שחלק גדול ממנו הוא באיכות כה נמוכה), אבל אין ספק שמדובר במצב שיכול להיות בעייתי לגולש הפשוט שלא תמיד יכול לראות את טביעת האצבע של המקדמים.

לסיכום, בפעם הבאה שאתם קוראים כתבה ברשת המספרת לכם על מוצר מהפכני חדש או אפילו חושפת גילוי מפתיע על סלב, פוליטיקאי וכו', כדאי שתדעו שרוב הסיכויים שמישהו עומד מאחורי הפרסום, ולא מדובר תמיד בשיקולים מערכתיים טהורים.

הפוסט שיווק באמצעות תוכן ותוכן אינטליגנטי הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

 אני רואה את זה בשטח דרך חברות שאני כותב להן ובעיקר כשנראה שפינות המאמרים באתרים רבים הופכות להיות איכותיות יותר, המאמרים הם כבר לא סתם מקום למלא מילים ובעלי האתרים בעצמם דורשים שהמאמרים יהיו שונים זה מזה ומפולחים לפי קטגוריות שונות באתר.

תופעה אחרת רווחת היא בעצם הגלגול המודרני של אתרי הלווין – אתרי הלווין החדשים כמו למשל Inlight (גילוי נאות – כתבתי חלק נכבד מהמדריכים באתר) הם אתרים מקצועיים יותר שמתמקדים בנושא ספציפי ולא מיועדים רק להחלפת קישורים, אלא גם לחזק את המוניטין של מי שעומד מאחורי האתר ובמקרים רבים מהווים מקור ידע או הדרכה לקולגות מהתחום.

ומה עם אתרי המאמרים אתם שואלים? למרות שהספידו וקברו אותם בערך 100 פעם, עדיין אפשר למצוא לפחות שניים או שלושה אתרי מאמרים חדשים כל חודש, אבל יותר חשוב מכך, נראה שגם אתר שלכאורה מופיע רק במקום נמוך מאוד בגוגל, זוכה לעשרות מאמרים חדשים ביום, מה שלמעשה מראה שמקדמי האתרים ממשיכים להשתמש בהם.

 אני אף יכול להעיד שלאחרונה לקחתי על עצמי פרויקט קטן של קידום אתר בנישה שאין בה הרבה מתחרים, ובסופו של דבר אני מניח שאני אצטרך להשתמש בכמה אתרי מאמרים כדי להגדיל הדומיינים שמפנים אליו, פשוט בגלל שאין הרבה מקורות אחרים לקדם דרכם . בכל אופן, אני עדיין לא רואה טעם להדביק מספר גדול מאוד של מאמרים באותו האתר ואני תמיד ממליץ לחפש קודם כל את מילת המפתח שאותה רוצים לקדם + המילה מאמרים כדי לראות אילו אתרים הם הרלוונטיים ביותר. יש אתרים רבים שבגלל שיש בהן יחסית מעט קטגוריות, הרי שעדיף לפרסם דווקא בהם מאשר באתרים וותיקים יותר בהם המאמר שלכם ימצא את עצמו בהיררכיה נמוכה מדי…

בכל אופן, חשוב לי להדגיש שכל מה שאני כותב כאן הוא מהניסיון האישי שלי ומקידום בארץ הקטנטנה שלנו, כך שבהחלט ייתכן שהתמונה הגדולה היא מעט שונה.

הפוסט בניית קישורים דרך מאמרים – האם זה הרע במיעוטו? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

התופעה הראשונה היא שימוש במילת מפתח שמתאימה לחיפוש בגוגל או לא לשילוב בתוך טקסט. למשל "קוד פתוח אנדרואיד". הגיוני מאוד שמי שרוצה לקבל מידע אודות פיתוח בקוד פתוח באנדרואיד יחפש בצורה כזו כדי לקבל כמה שיותר תוצאות : כל המילים מופרדות אחת מן השנייה ולא נעשה שימוש באותיות בכל"מ שעדיין מצליחות להערים על גוגל ישראל. מצד שני, לי ככותב טקסטים קשה מאוד לשלב את הביטוי המדויק בתוך הטקסט או אפילו בכותרת על מנת שהוא ייראה הגיוני ולא רובוטי. הפתרון שאני בדרך כלל מוצא בלית ברירה הוא שימוש במילת חיבור או מילת "גשר". לדוגמה, "קוד פתוח בסביבת אנדרואיד" או "קוד פתוח למתכנתי אנדרואיד".

התופעה השנייה היא באמת תופעה שעברה מן העולם, אבל לפני מספר ימים נתקלתי בה בכל זאת : שילוב של 5-10 מילות מפתח באותו מאמר, כאשר חלק מן המילים הן אותה המילה בהטיות ובצורות שונות. למשל – טיפול עיניים, טיפול בעיניים, טיפולי עיניים, טיפול עינים (למי ששוגה בכתיבה) וכל הלאה.

בנקודה הזו, חשוב לי להבהיר שאני הראשון שימליץ על גיוון ותיבול של המילים בטקסט, אבל כאשר חוזרים על אותה הביטוי 2-3 פעמיים בצורות דומות, מקבלים גם כן מאמר רובוטי שנראה לא מקצועי ובעיקר כמו מאמר שלא עבר הגהה בסיסית. מכיוון שלעיתים מי שחתום על המאמר באתר הוא שם מוכר בתחומו או אפילו דוקטור, הנזק התדמיתי עשוי להיות גדול יותר מהשיפור הפוטנציאלי בתוצאות החיפוש.

במקרים קיצונים אני אפילו מעדיף שלא לקבל את העבודה מכיוון שאני חושב שמדובר בשיטת עבודה שלא מכבדת את הלקוח ולא מכבדת אותי. לפעמיים אני מצליח לשכנע אותו ולפעמיים הוא מעדיף לפנות לכותב תכנים אחר.

לסיום, האם אתם בתוך מקדמי אתרים עדיין נוקטים באחת מן השיטות הללו, או שאתם מסתפקים בשילוב של מילת מפתח אחת או שתיים באופן לוגי בהנחה שגוגל יודע לזהות תבניות דומות למונח שהגולש מחפש?

הפוסט תופעות שצריך להרוג : דחיסת מילות מפתח הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

העניין הוא שלעיתים קרובות החנויות הללו מנוהלות על ידי יזמים זריזים שמקבלים מערך מוכן של מוצרים בעלי מפרט או תיאור של היבואן והם אינם מודעים לכך שכאשר הם מעלים את המוצרים הללו לחנות כפי שהיא, הם למעשה משכפלים תכנים שקיימים כבר בעשרות אתרים אחרים.

בעברי ניסיתי במשך מספר חודשים לקדם חנות שישבה על פלטפורמה לא מאוד נוחה של חברה גדולה יחסית שלא אזכיר את שמה. זה גם המקום להמליץ לכם לעבוד עם קוד פתוח ולא להתפתות להצעות של פלטפורמות סגורות שנראות זולות באופן מחשיד. בסופו של דבר, גם אם 100 שקל לחודש נשמע לכם מעט, זה לא שווה את הסיכון שיום אחד תצטרכו לעבור חברה ותגלו שאתם פשוט לא מסוגלים לקחת את מסד הנתונים מהחנות הנוכחית כי אין לו התאמה עם שום פלטפורמה מוכרת בשוק. כמובן שבחנות בקוד פתוח יותר קל גם לוודא שיש לכם שליטה מוחלטת בתגי המטא ובאלמנטים השונים על המסך.

(הסבר נרחב יותר אודות היתרונות הנעוצים בבחירת חנות וירטואלית בקוד פתוח ניתן למצוא כאן)

בכל אופן, במהלך הקידום גיליתי שמרבית העמודים שהתחרו על ביטויים תחרותיים למחצה כגון "ציוד לגני ילדים" לא התקדמו לשום מקום עד שלא הוספתי להם קצת טקסט ייחודי מעל ומתחת לקטלוג המוצרים, כמה טיפים כללים שיתנו לקונה מושג על הקטגוריה אליה הוא נכנס. אם העיצוב חשוב לכם מאוד, אתם יכולים להשתמש גם בסליידר נפתח ואז אפשר יכולים לשמור על העיצוב הקיים מבלי להעמיס עוד יותר על העמוד שגם כך כולל כמה שורות טובות של מוצרים.

שכתוב מפרטים ספציפיים

 מי שמוכן להשקיע בקידום קצת יותר, יגלה ששכתוב צרור העובדות היבשות שמופיעות בכל מפרט או תיאור מוצר יכול להיות כלי אפקטיבי למדי על מנת לעבור מסננים מסוימים של גוגל שנועדו למצוא תוכן משוכפל. כמובן שזה לא תמיד ריאלי מכיוון שיש חנויות עם אלפי מוצרים שונים, ולכן דווקא לחנויות מתמחות כמו חנויות שמוכרות אך ורק ציוד לסמארטפונים או משחקי וידאו יש יתרונות בתחום הזה.

בכל מקרה, אם אתם מנסים לקדם דגם ספציפי או מותג שהולך טוב בשוק, אני ממליץ מאוד להשקיע עוד כמה עשרות / מאות שקלים ולשכור כותב תוכן טוב שיכול לתבל קצת את עמוד המוצר העמוד לעייפה בעובדות ולהוסיף לו נפח, כך שהקונה יוכל גם להתרשם שאתם מבינים על מה אתם מדברים. לדוגמה, אם מדובר על מסכי מחשב, אפשר להסביר למה דווקא מסכי IPS הם נהדרים לגרפיקאים וגיימרים שבדרך כלל מקבלים איכות צבעים עלובה וכלל לא מודעים לכך שבתוספת מחיר לא מאוד משמעותית, הם יכולים לקבל חוויה הרבה יותר נעימה לעין. במילים אחרות, נסו לכתוב סוג של ביקורת על המוצר, אבל ביקורת אוהדת כמובן… לא יזיק לקשר לכל העמודים הייחודים האלו מעמוד הבית.

דבר אחרון שחשוב לי לציין הוא כל העניין של הקפדה על עובדות. ניקח לדוגמה ראוטרים שיש להם שלוש אנטנות. זה התיאור שמצאתי בוואלה שופס – חדש!!!נתב אלחוטי בעל שלוש אנטנות פריקות תקן N-MAX דגם 941ND בקצב העברת נתונים מסחרר של כ-300MBPS מבית TP-LINK העולמית!!!"

מהתיאור הזה אפשר להבין לכאורה שיש קשר בין מספר האנטנות למהירות העברת הנתונים של הראוטר, בעוד בפועל מספר האנטנות משפיע (לפעמיים) על החוזק של האות ולא על המהירות שלו… בקיצור, נסו להימנע מהפרזות מיותרות ולהסתבך בסבך העובדות והנתונים שאתם בעצמכם כתבתם… אני באמת לא חושב שזה תורם לעסקים.

הפוסט על קטלוגים, מפרטים ומלכודות תוכן אחרות… הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת