עד כאן הכול נשמע לגיטימי, אבל הבעיה מתחילה ברגע שהם שומעים על בניית קישורים יזומה, ונראה שכל האזהרות של גוגל עשו את שלהן : אם באמת אסור לבצע בנייה יזומה של קישורים, אז חייבים למצוא דרכים אחרות להתקדם בגוגל. העניין הוא ששום דבר לא ישנה את העובדה שיש מעט מאוד אתרים שבאמת מסוגלים להתקדם בגוגל רק באמצעות אופטימיזציה של On Page, תגי כותב, פעילות ברשתות חברתיות וכל שאר אותן טכניקות שאומרים לנו שאוטוטו עומדים להחליף את בניית הקישורים…

 כמובן שאפשר להפיץ תכנים מפה עד הודעה חדשה בתקווה שמישהו יטרח לקשר אלינו בחזרה, אבל הדבר דומה קצת לשחקן פוקר שסבור שאפשר לנצח כל משחק באמצעות Bluffing  בלבד מתוך הנחה ששאר השחקנים תמיד יאמינו לו… במילים אחרות, בניית קישורים היא סוג של הימור שבעל האתר חייב לקחת על עצמו ברגע שהוא רוצה להגיע למקום אטרקטיבי בגוגל.

יתרה מכך, מהניסיון שלי, קשה מאוד לקבל עונש ידני מגוגל בלי למתוח את החבל בצורה מודעת וטכניקות הקישורים הבעייתיות ברוב האתרים שנענשו באופן פומבי זעקו לשמיים (לדוגמה, המקרה של אתר rap genius ). כמובן שבמקרה של ענישה אלגוריתמית הדבר עשוי להיות שונה, אבל זהו גם חלק מההימור.

בעולם מושלם שבו כל בעלי האתרים היו דואגים שכל הקישורים היזומים שהם בונים יהיו קישורי nofollow, היה אפשר אולי להסתמך אך ורק על קישורים טבעיים מכיוון שהם היו נדירים הרבה יותר, אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד…

אז מהו בעצם הפיתרון?

מכיוון שאנחנו לא יכולים כאמור להסתמך על ורק על קישורים טבעיים, אין לנו ברירה אלא ליצור קישורים שייראו כמה שיותר טבעיים. לרוב האנשים שפונים אלי אני מציע שלקישורים אלו יהיה גם ערך שיווקי מוסף, כך שאפילו אם הם כשלעצמם לא יתרמו לקידום בגוגל, הם לפחות יביאו תנועה אורגנית או לכל הפחות יתרמו לסמכותיות הכללית של האתר.

במילים אחרות, איכות התוכן וצורת ההפצה שלו הן העיקר ובניית  הקישורים הופכת להיות מדד איכותי ולא כמותי. ובאופן ברור, ככל שאנחנו יותר יצירתיים כך טוב יותר. לדוגמה :

• אתר שיש לו פן ויזואלי מובהק כמו אתר אופנה או אתר לעיצוב הבית צריך להתמקד באזכורים וטורים באתרי לייף סטייל או בלוגרים שאוהבים לשים את הדגש על תמונות עם הפניה למקורות השונים (ויש המון כאלו).
• אתר של חברה גדולה יכול לקבל קישורים טובים גם אם הוא לא מאוד "סקסי". לדוגמה, אתר של חברה לפיתוח פטנטים או עיצוב מוצר יכול לשתול כתבת תדמית עם טיפים באתרי סטודנטים שונים או אפילו אתרי המכללות עצמם (אתרים עם סיומת .ac נחשבים לרוב לסמכותיים יותר).
• מהניסיון האישי שלי, אתרי מאמרים עדיין לא אמרו את המילה האחרונה ושימוש מדוד ושקול בהם עדיין עשוי להיות אפקטיבי בעיקר מכיוון שהם מפוזרים על גבי דומיינים שונים. עם זאת, רצוי לחפש את האתר שמחזיר מאמרים הקרובים לנושא עליו אתם רוצים לכתוב. לדוגמה, לפני שהייתי כותב מאמר הדברה טבעית לאתר מאמרים, הייתי מחפש בגוגל איזה אתר מאמרים הוא הכי רלוונטי ונמצא במקום גבוה עבור השאילתא "מאמרים הדברה טבעית".

הרבה פעמים יוצא לי גם להיתקל בבעלי אתרים שמחווירים ברגע שהם מבינים שהם יצטרכו לעשות גם קצת עבודת שיווק טהורה על מנת להגיע לאנשים הנכונים באתרים איתם הם רוצים ליצור קשר. לפעמיים הכי קל להטיל את המשימה הזו על חברת הקידום או בונה הקישורים, אבל הרבה פעמיים התוצאה עלולה להיות טלפון שבור והזדמנויות טובות פשוט נופלות בין הכיסאות. לכן, תמיד חשוב לזכור שגם המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד אחד קטן.

הפוסט לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

 אני רואה את זה בשטח דרך חברות שאני כותב להן ובעיקר כשנראה שפינות המאמרים באתרים רבים הופכות להיות איכותיות יותר, המאמרים הם כבר לא סתם מקום למלא מילים ובעלי האתרים בעצמם דורשים שהמאמרים יהיו שונים זה מזה ומפולחים לפי קטגוריות שונות באתר.

תופעה אחרת רווחת היא בעצם הגלגול המודרני של אתרי הלווין – אתרי הלווין החדשים כמו למשל Inlight (גילוי נאות – כתבתי חלק נכבד מהמדריכים באתר) הם אתרים מקצועיים יותר שמתמקדים בנושא ספציפי ולא מיועדים רק להחלפת קישורים, אלא גם לחזק את המוניטין של מי שעומד מאחורי האתר ובמקרים רבים מהווים מקור ידע או הדרכה לקולגות מהתחום.

ומה עם אתרי המאמרים אתם שואלים? למרות שהספידו וקברו אותם בערך 100 פעם, עדיין אפשר למצוא לפחות שניים או שלושה אתרי מאמרים חדשים כל חודש, אבל יותר חשוב מכך, נראה שגם אתר שלכאורה מופיע רק במקום נמוך מאוד בגוגל, זוכה לעשרות מאמרים חדשים ביום, מה שלמעשה מראה שמקדמי האתרים ממשיכים להשתמש בהם.

 אני אף יכול להעיד שלאחרונה לקחתי על עצמי פרויקט קטן של קידום אתר בנישה שאין בה הרבה מתחרים, ובסופו של דבר אני מניח שאני אצטרך להשתמש בכמה אתרי מאמרים כדי להגדיל הדומיינים שמפנים אליו, פשוט בגלל שאין הרבה מקורות אחרים לקדם דרכם . בכל אופן, אני עדיין לא רואה טעם להדביק מספר גדול מאוד של מאמרים באותו האתר ואני תמיד ממליץ לחפש קודם כל את מילת המפתח שאותה רוצים לקדם + המילה מאמרים כדי לראות אילו אתרים הם הרלוונטיים ביותר. יש אתרים רבים שבגלל שיש בהן יחסית מעט קטגוריות, הרי שעדיף לפרסם דווקא בהם מאשר באתרים וותיקים יותר בהם המאמר שלכם ימצא את עצמו בהיררכיה נמוכה מדי…

בכל אופן, חשוב לי להדגיש שכל מה שאני כותב כאן הוא מהניסיון האישי שלי ומקידום בארץ הקטנטנה שלנו, כך שבהחלט ייתכן שהתמונה הגדולה היא מעט שונה.

הפוסט בניית קישורים דרך מאמרים – האם זה הרע במיעוטו? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

התופעה הראשונה היא שימוש במילת מפתח שמתאימה לחיפוש בגוגל או לא לשילוב בתוך טקסט. למשל "קוד פתוח אנדרואיד". הגיוני מאוד שמי שרוצה לקבל מידע אודות פיתוח בקוד פתוח באנדרואיד יחפש בצורה כזו כדי לקבל כמה שיותר תוצאות : כל המילים מופרדות אחת מן השנייה ולא נעשה שימוש באותיות בכל"מ שעדיין מצליחות להערים על גוגל ישראל. מצד שני, לי ככותב טקסטים קשה מאוד לשלב את הביטוי המדויק בתוך הטקסט או אפילו בכותרת על מנת שהוא ייראה הגיוני ולא רובוטי. הפתרון שאני בדרך כלל מוצא בלית ברירה הוא שימוש במילת חיבור או מילת "גשר". לדוגמה, "קוד פתוח בסביבת אנדרואיד" או "קוד פתוח למתכנתי אנדרואיד".

התופעה השנייה היא באמת תופעה שעברה מן העולם, אבל לפני מספר ימים נתקלתי בה בכל זאת : שילוב של 5-10 מילות מפתח באותו מאמר, כאשר חלק מן המילים הן אותה המילה בהטיות ובצורות שונות. למשל – טיפול עיניים, טיפול בעיניים, טיפולי עיניים, טיפול עינים (למי ששוגה בכתיבה) וכל הלאה.

בנקודה הזו, חשוב לי להבהיר שאני הראשון שימליץ על גיוון ותיבול של המילים בטקסט, אבל כאשר חוזרים על אותה הביטוי 2-3 פעמיים בצורות דומות, מקבלים גם כן מאמר רובוטי שנראה לא מקצועי ובעיקר כמו מאמר שלא עבר הגהה בסיסית. מכיוון שלעיתים מי שחתום על המאמר באתר הוא שם מוכר בתחומו או אפילו דוקטור, הנזק התדמיתי עשוי להיות גדול יותר מהשיפור הפוטנציאלי בתוצאות החיפוש.

במקרים קיצונים אני אפילו מעדיף שלא לקבל את העבודה מכיוון שאני חושב שמדובר בשיטת עבודה שלא מכבדת את הלקוח ולא מכבדת אותי. לפעמיים אני מצליח לשכנע אותו ולפעמיים הוא מעדיף לפנות לכותב תכנים אחר.

לסיום, האם אתם בתוך מקדמי אתרים עדיין נוקטים באחת מן השיטות הללו, או שאתם מסתפקים בשילוב של מילת מפתח אחת או שתיים באופן לוגי בהנחה שגוגל יודע לזהות תבניות דומות למונח שהגולש מחפש?

הפוסט תופעות שצריך להרוג : דחיסת מילות מפתח הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

למרות שלכאורה מדובר בעסקה שמשתלמת לכל הצדדים, בחודשיים האחרונים יש יותר ויותר רמזים לכך שבסופו של דבר, גם כוחם של הפוסטים האורחים והחלפות המאמרים יירד. לדוגמה, ג'ון מולר מגוגל אמר זאת באחד מה – Hangouts האחרונים שלו בגוגל פלוס, ופוסט ברוח דומה הופיע גם ב – MOZ.

יש לציין שבתור כותב תוכן, אני באופן אישי מוצא שפוסטים אורחים שיש להם ערך אמיתי לגולש עוזרים לי מהסיבה הפשוטה שהם מכוונים בין היתר לקהל הלקוחות שלי, ואם חלק מהם נכנסים לאתר שלי לאחר קריאת הפוסט, הסיכוי שהם יהפכו ללקוחות בפועל גדל.

עם זאת, כפי שציינתי קודם, לדעת רבים, הבעיה מתחילה כאשר הופכים את כתיבת הפוסטים האלו לדרך עבודה שגרתית וגורמים לפרופיל הקישורים של האתר להיראות לא טבעי. מעבר לכך, אם הקישור לאתר המקורי של הכותב תמיד מופיע בתחתית המאמר בשורת הקרדיט (כמו שמקובל מאוד אצלנו), הרי שגוגל יכול בעתיד להתייחס לקופסה הזו כקישור פוטר לכל דבר ועניין… לכן, אני חושב שגם בפוסטים אורחים, יש לגוון במיקום והטקסט של הקישור. למשל, אין שום דבר רע לקשר מדי פעם עם המילה "כאן" במקום להשתמש באנקור טקסט מדויק. אם אתם מאמינים שהגולש באמת יקרא את מה שכתוב והקישור יועיל לו בצורה כזו או אחרת, הוא יירצה ללחוץ על הקישור בכל מקרה.

לסיכום החלק הזה, אוסיף רק שכתיבת פוסט אורח לאתר גדול יחסית כמו ynet או כלכליסט היא פשוטה יותר ממה שנהוג לחשוב וגם אתרים בסדר גודל כזה מחפשים תוכן חינמי. אני לא אכנס כאן לשאלה האם מדובר באתרים שיש להם Trust גבוה, אבל הם כן עוזרים לגיוון המקורות מהם נכנסים הקישורים לאתר שלכם. בנוסף לכך, באופן כזה אתם יכולים לחשוף את עצמכם לקהל יעד שקשה יותר להגיע אליו בדרכים אחרות.

האם החלפת מאמרים דינה כהחלפת קישורים?

לדעתי, לאחר שגוגל שילבו ביחד הן את אלגוריתם פנדה והן את אלגוריתם פינגווין, יש להם יכולת טובה מאוד לדעת מתי החלפת מאמרים היא אינה החלפה טבעית. אני חייב להודות גם שאין לי מושג עד כמה התופעה רווחות במחזותינו, אבל אם אתם מחליפים מאמרים בין רשת קטנה יחסית של אתרים, יש סיכוי טוב שאתם כבר נמצאים על הכוונת של גוגל.

לא הייתי פוסל החלפת מאמרים על הסף, אבל כפי שציינתי קודם, לא הייתי משתמש בה כדרך הפעולה העיקרית שלי. כמו כן, אם אתם כבר עושים את זה, נסו שההחלפה לא תיראה שקופה מדי.

הפוסט על פוסטים אורחים והחלפת מאמרים הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

 בראש ובראשונה, חשוב להסביר כי ישנו הבדל מהותי בין עדכון פנדה ועדכון פינגווין : בעוד עדכון פנדה אכן נועד לטפל ספציפית בתוכן משוכפל, הרי שעדכון פינגווין נוגע לטיפול בקישורים לא טבעיים ושיטות ספאם מובהקות של צפיפות מילות מפתח.

כמו כן, יש להבדיל בין עדכון אלגוריתמי של פנדה שהתרחש כמה פעמיים ספורות, במהלכן האלגוריתם עצמו שונה, ובין עדכון נתונים, במהלכם רק המידע אודות האתרים השונים התעדכן. עם זאת, החל מה – 14 במרץ, לא יהיו יותר עדכוני נתונים, ופנדה יהפוך להיות חלק מהאלגוריתם הראשי של גוגל.

מרבית בעלי האתרים שספגו ירידות בעקבות תכנים משוכפלים, בוודאי הרגישו בזאת לאחר אחד מעדכוני פנדה ולא לאחר עדכון פינגווין. אם אתם מעוניינים לבדוק את לוח התאריכים המלא של עדכוני גוגל, אני ממליץ לגשת לדף ההיסטוריה של MOZ.

הגנב מגנב פטור?

עד כמה שזה נשמע מוזר, מרבית בעלי האתרים שאני מדבר או מתכתב עימם, מספרים לי שהאתר שלהם כלל בדרך כלל תכנים משוכפלים של מפרטים או מידע עובדתי אחר. לדוגמה, רואה חשבון מעתיק בתום לב הוראות מס מסוימות אל תוך האתר שלו על מנת שהקוראים שלו לא יצטרכו לחפש את המידע הזה בעצמם. לרוע המזל, בכך הוא מסתכן בשכפול תוכן ולספיגת ירידה בדירוגים. גם מי שמעתיק מפרטים של מוצרים שונים עלול להיתקל בבעיה כזו.

העצה שאני תמיד נותן לאותם אנשים היא לנסח מחדש את המידע העובדתי ולהוציא ממנו רק את המידע שיהיה הכי חשוב לגולש. אם אפשר לכתוב את התוכן בצורה מעט יותר שיווקית ופחות אפורה, הרי שזה אפילו יותר טוב!

בנוסף, יש לציין כי מרבית הגולשים גם סולדים מטקסטים ארוכים, ולכן התמצות של המידע העובדתי יכול דווקא לתרום להם. במידה ואתם לא מעוניינים או לא יכולים לבצע משימה זו בעצמכם, מוטב לתת לכותב תכנים מקצועי (רמז) לעשות זאת עבורכם.

ואם בכל זאת מישהו גנב מן האתר שלי?

במידה ואתם משוכנעים שמישהו באמת העתיק תוכן מהאתר שלכם, אני ממליץ לכם לקרוא את המדריך של פבל בנושא. ישנם גם לא מעט עורכי דין המתמחים בדיני אינטרנט וזכויות יוצרים, ואותם בוודאי תוכלו למצוא באמצעות חיפוש קצר בגוגל… ;-).

הפוסט אימת הפנדה ובהלת שכפול התוכן הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

עוד תופעה דומה היא כל אותם אתרים שמחולקים לכמה דפים, אבל אין בין העמודים האלו חלוקה ברמת ה – URL. לדוגמה, יש היום הרבה מאוד אתרים שבהם יש תפריט עליון קבוע וכל לחיצה על כפתור, מעבירה את הגולש לחלק אחר של העמוד. יכול להיות שחלק מהעמודים האלו בנויים ב- AJAX או אפילו פלאש, אבל בסופו של דבר, גם אותם צריך לעיתים לקדם באמצעים שונים.

קידום אורגני של עמודי נחיתה

נשאלת השאלה למה שנרצה בכלל לבצע קידום אורגני על עמודי נחיתה? וובכן, אם אנחנו צריכים לקדם ביטוי אחד מאוד נישתי, לא תמיד נרצה להסתבך עם קידום ממומן ב- Adwords. מבחינת גוגל, אם בעמוד יש כמות נורמלית של טקסט (נניח – 200 – 250 מילים ומעלה), ויש לו כותרות H1, TITLE, Meta Description, הרי שהוא יכול לתפקד כמו כל עמוד אחר ברשת שנרצה לקדם.

למעשה, המגבלה היחידה שאני יוכל לחשוב עליה היא מספר מילות המפתח שניתן לקדם עליה את העמוד. אני בדרך כלל מעדיף שלא לקדם יותר מ – 3-4 מילות מפתח על אותו העמוד, וגם אז, צריך שתהיה בינהן הקבלה מסוימת או לפחות שיהיו נרדפים אחד לשני, אלו שני דברים שגוגל אוהב ובדרך כלל הם גם נראים טבעים למדי.

מעבר לכך, אם באמת מדובר בביטוי נישתי שאין בו הרבה תחרות, אני גם מאמין שלא צריך רשת גדולה של אתרי תמיכה או להשתמש בטריקים אחרים שכבר לא עובדים בעידן הפוסט פינגווין. לפעמיים מספיק לכתוב כמה פוסטים בבלוגים כגון נענע / תפוז / וורדפרס, אולי לשגר איזה מאמר אחד או שניים לאתרי מאמרים (חשוב מאוד לא להגזים) ולשתף פעולה עם אתרים אחרים או להשתמש באתרים אישיים שיש להם איזשהו קשר לביטוי או לאתר אותם רוצים לקדם.

דוגמה – לימוד אופניים לילדים

על מנת להמחיש את הדוגמה, יש לי לקוח שבנה עמוד נחיתה לקורס לימוד רכיבה על אופניים לילדים שהוא מעביר. לאחר שבדקתי את כלי מילות המפתח, החלטתי לקדם את הביטוי העיקרי "לימוד רכיבה על אופניים לילדים", ותתפלאו, אבל יש לביטוי הזה ולנגזרות שלו משהו כמו 100 חיפושים בחודש. מכיוון שיש בעמוד כמה פסקות של טקסט ויש בערך 2-3 מתחרים בכל התחום הזה, הגעתי למסקנה שגם אם מדובר בעמוד אחד, תהיה לו מספיק נראות בתוצאות החיפוש על מנת לקבל כמה לידים בחודש. כך אני לא צריך להתחיל להתעסק עם קמפיינים ממומנים שזה תחום שאני פחות מבין בו, ובטח שלא לחפש מישהו שיעשה קמפיין קטן של כמה מאות שקלים בחודש…

האם יצא לכם לקדם פעם עמוד נחיתה בלבד, או שאתם פשוט לא לוקחים על עצמכם מראש פרויקטים כאלו?

הפוסט קידום עמודי נחיתה באופן אורגני הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

הבהרה – בעקבות התגובה שקיבלתי כאן למטה ואולי כמה תגובות נוספות בעניין הזה שעוד יגיעו, אני רוצה להבהיר שההרצאה לא אמורה להיות סדנה לגיוס לקוחות , אלא לתאר את המצב הרצוי לדעתי בשוק קידום האתרים בעידן החדש שנוצר בשנה וחצי האחרונות. לפיכך, מי שחושש שלהרצאה לא יהיה קשר לחדשות בתחום או לפינה שאני כותב אצל פבל, לא צריך לחשוש.

השנה זו הפעם הראשונה בה אני ארצה בכנס קידום האתרים שזו בעצם הפעם החמישית בה הוא מתקיים (בדרך כלל יש שני כנסים בשנה).

למרבה המזל, עמידה מול קהל היא לא דבר חדש לי : בעבר הצגתי כמה נושאים במסגרת קורסים באוניברסיטה לשאר הסטודנטים (במיוחד זכור לי מאמר סופר מעניין על הצנזורה הסינית על הרשת), ולא מזמן גם השתתפתי בפרויקט טלוויזיוני שדרש שעות רבות של עמידה מול מצלמה. (פרטים נוספים בקרוב).

כמו שאפשר לשים לב, הבלוגספירה הישראלית בנושא קידום ושיווק באינטרנט פעילה מאוד, ונראה שאין כמעט תחום שלא נגעו בו או חרשו אותו עשרות פעמים, החל מהכוח העולה של פייסבוק ועד לחיות אקזוטיות שגוגל מעיפה עלינו כל שני וחמישי.

אבל משהו בכל זאת חסר, משהו שכולנו כמעט מרגישים בו מדי יום, אבל לא מדברים עליו : איך לעזאזל אנחנו צריכים לעבוד מול לקוחות בעידן שבו קידום אתר זה כבר לא שליחת כמה מאמרים , חמש החלפות קישורים ובדיקה אוטומטית של מילות מפתח? אם לפני שנה  או שנתיים , מי שהיה לו את התקציב הכי גדול היה במקום הראשון במילות מפתח תחרותיות והבטיח לעצמו תנועה איכותית פחות או יותר, היום שום דבר כבר לא בטוח. מה בדיוק נגיד ללקוח שעף מעמוד ראשון לעמוד חמישי בוקר בהיר אחד, ואיך בדיוק נוכל להבטיח לו להיות "תמיד" במקום שלישי אם כל גולש שנכנס לגוגל מקבל תוצאות שונות?!

איכות על פני כמות

לדעתי, משפט המפתח כאן צריך להיות "איכות על פני כמות". בתוך מקדמי אתרים או כותבי תכנים, יש לנו את האחריות להסביר ללקוח שמכיוון שגוגל הפך להיות כל כך בלתי צפוי, אנחנו חייבים להשתמש בנתונים שהוא מביא לנו, כמו למשל המיקום הממוצע של מילות חיפוש מסוימות (בכלי מילות המפתח), כמות החשיפות מול כמות הלחיצות שאנחנו מקבלים לאותו ביטוי, וכך הלאה. כמובן שחשוב עדיין לעקוב אחרי מילות מפתח והמרות ממילות מפתח ספציפיות, אבל זה כבר לא כזה דבר קדוש. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא כמה תנועה רלוונטית הצלחנו להכניס לאתר והאם התנועה הזו הגיעה לעמודים שחשובים לנו (עמוד יצירת קשר, קופה וכו').

הבעיה היא כמובן שאחרי שכבר הרגלנו את הלקוח הישראלי במשך שנים לצרות חשיבה מסוימת, בעצם ירינו לעצמנו ברגל ועכשיו קשה מאוד להיפטר מהרגלים ישנים. יש לי כמה פתרונות אפשריים לשאלה הזו, שאותם אשתדל להציג בהרצאה.

בעיות נוספות שבין לקוחות ומקדמים:

מלבד העניין של חינוך הלקוחות לקידום על פי איכות התנועה ולא מיקומים, יש עוד מספר סיטואציות שמוכרות כמעט לכל מי שנאלץ להתמודד מול לקוח:

• האתר של הלקוח לא מתאים לקידום ואין לו את התקציב להקים אתר חדש – מה עושים?
• הלקוח מפסיק את הקידום לאחר כמה חודשיים לפני שהספיק לראות תוצאות…
• הלקוח מתערב בכל פסיק חדש שאנחנו מנסים לדחוף לאתר (מתגי מטה ועד כמות הטקסט)
• הלקוח אומר שהוא לא מקבל עוד פניות למרות העלייה בכניסות – האם זו אחריות שלנו?

אני מקווה מאוד שיהיה לי זמן לדון בכל השאלות האלו במסגרת 40-45 הדקות של ההרצאה, אבל הרבה יותר חשוב לי להציג את השאלות האלו לקהל ולעורר את הדיון בדברים שבדרך כלל מדברים עליהם רק בארבע עיניים או בקבוצות סגורות. מקווה שאצליח לעמוד במשימה.

כאן תוכלו לקרוא פרטים נוספים על הכנס. נתראה ב – 22.

הפוסט מבוא להרצאה שלי בכנס קידום אתרים הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

המדד הזה שנקרא CTR מוכר כבר שנים כמדד חשוב ומוביל בכל מה שקשור לפרסם ממומן (PPC), אבל בתחום קידום האתרים הוא נחשב עד לפני מספר שנים למשהו מסתורי שקשה מאוד להעריך אותו.

הרבה חשיפות , מעט לחיצות

לפני זמן מה , התחלתי לקדם אתר מסוים בתחום האופנה. למרות שמספר החשיפות של האתר הגיע לכמה אלפים באופן די פתאומי (ראו צילום מסך), גיליתי שכמות הלחיצות לא גדלה בהתאם. הדבר לא רק הפתיע אותי, אלא גרם  לי לשאול את עצמי אם אני עושה משהו לא נכון.

לאחר ניפוי של לא מעט שאילתות לא רלוונטיות שכנראה נוצרו מכל מיני צירופים שהיו קיימים בצורה כזו או אחרת בתוכן של האתר, נשארנו עם מספר עמודים שהיו ממוקמים במקום 1-3 בתוצאות החיפוש, אבל ה – CTR שלהם היה פחות מ – 10%, מספר מאוד נמוך יחסית למיקום של העמודים האלו.

כשישבתי עם המייסד של האתר שהוא גם איש התוכן , הוא חשב שכנראה הכותרות לא מושכות מספיק, ואכן גילנו מספר נקודות תורפה בתגי המטה של האתר :

• האתר עצמו (המיתוג שלו) אינו מוכר מספיק למרות חשיפה גדולה יחסית בפייסבוק
• בטקסט של תגי המטה לא נעשה שימוש בז'רגון המוכר מהתחום
• בטקסט של תגי המטה לא היו מספיק אזכורים של מותגים

לגבי הסעיף הראשון – לא הייה לנו ממש מה לעשות מעבר לנסות ולהמשיך לפנות אל אתרים גדולים יותר בתחום שיסכימו לאזכר אותנו (האתר לא מהווה מתחרה ישיר שלהם). לגבי שני הסעיפים האחרים,  לא התעצלנו ועברנו מחדש על כל העמודים הראשיים באתר.

ואכן, התוצאה לא איחרה לבוא. גם הנתונים של כלי מנהלי האתרים וגם הנתונים באנליטיקס מראים גידול משמעותי בכניסות ממילות מפתח מסוימות ללא שינוים משמעותיים במיקומים. אני מאמין שהעלייה עדיין לא הסתיימה, והאתר בהחלט נמצא כרגע בנתיב הנכון. מעבר לכך, מכיוון שקצב בניית הקישורים לאתר לא היה היסטרי מלכתחילה, יכולתי להרשות לעצמי להפסיק את בניית הקישורים היזומה על מנת לבודד רק את המשתנה של תגי המטה.

המסקנות :

מהניסיון שלי עם האתר למדתי שני דברים חשובים :

• חשוב לעשות שימוש בנתונים הנוספים שגוגל נותנת לנו. הרבה יותר קל לשלוט בתגי המטה מאשר להקפיץ מילת מפתח ממקום רביעי למקום ראשון – שני.
• בעל האתר צריך להיות מעורב בתהליך הקידום הן מהשלב הראשון. אם בעל האתר מצפה שמקדם האתרים יעשה בשבילו את כל העבודה, צריך להבהיר לו שממש כמו בתחומים אחרים (עריכת דין, ראיית חשבון), מדובר בטנגו לשניים והוא צריך לספק את הבסיס ואת הידע המקצועי שלו בתחום.

כמובן שישנם לא מעט אתרים פחות נישתיים בהם המיקום חשוב יותר מהתיאור והכותרת של האתר בתוצאות החיפוש, אבל בתור מקדמי אתרים, אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש אפשרי.

הפוסט בעל אתר, מקדם – מה עושים כשבניית קישורים זה לא מספיק?! הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

אני יכול לחשוב על כמה נישות שבהן אף פעם לא מזיק להוסיף את השנה הנוכחית :

• סמארטפונים , מחשבים ובעצם כל קטגוריה של מכשירי חשמל
• אתרים בתחום אופנה
• אתרים בתחום הכלכלה
• אתרים בתחום התיירות
• כל אתר שיש בתחום שלו עונתיות מסוימת

נשמע טוב? למרבה הצער, גם כאן צריך להיזהר ולא לנסות לקפוץ מעל הפופיק. אם למשל יש לי אתר בתחום האופנה שמציג קולקציות חדשות של בגדי ים, אני יכול לנסות ולקדם את הביטוי "בגדי ים 2012" על העמוד הראשי שלו , לפרסם מאמרים באתרי מאמרים וכו', אבל אסור בשום פנים ואופן שהגולש ירגיש שרימיתי אותו באיזושהי צורה.

למה הכוונה? אם אין לי עמוד מלא בדגמים הכי חדשים של בגדי הים מהעונה הנוכחית, אז הגולש (או הגולשת…) פשוט ירגיש שאני מציג לו מצג שווא.  באותו אופן, אם אני מפרסם מאמר על בגדי ים מודל 2012, אני לא יכול לכתוב אותו כמו עוד סתם מאמר , אני צריך גם להסביר, לפחות בפתיחה, מה החידוש בעונה הזו של בגדי הים , מה in  ומה out. נכון שגם אם אני אכתוב מאמר שנראה מלאכותי, אז אני כנראה אעבור את הפילטרים המוגבלים של גוגל (לפחות בעברית), אבל חשוב לזכור שבתחום האופנה, מקדם האתרים הוא גם סוג של שגריר , והדבר האחרון שהוא יכול לשחק איתו זו התדמית והמוניטין של הלקוח שלו.

on page

אם  אני אגע שנייה קצת ב – on page (הכותרת והתיאור של הדף), אז גם פה חשוב מאוד לא להגזים : אם אני מוסיף את התוספת 2012 לעמודי המותגים כמו למשל "כפכפי ריף 2012", זה בסדר גמור, אבל אם אני מורה לשרת להוסיף את המילה 2012 לכל הבגדים באתר בצורה אוטומטית, זה כבר יכול לגרום לתופעות לא רצויות כמו Bounce Rate  גבוה או מקרים מגוחכים שבהם מישהו מגיע לפריט שיצא מהאופנה לפני שלוש שנים והוא מן הסתם גם לא במלאי… אני יודע שזה נשמע לכם כמו משהו שאף מקדם לא היה עושה, אבל לפי כמות הספאם שיש ברשת , אף פעם אי אפשר להיות יותר מדי מופתעים.

לסיכום

כמו שתמיד טענתי, מקדם אתרים טוב צריך להכיר את הטרנדים בכל תחום ותחום שהוא מקדם ולנסות להיות צעד אחד לפני כולם באמצעות ניתוח של כלי מילות המפתח, הצעות שהוא מקבל ב – Google Suggest ואפילו השאילתות שהוא מקבל בתוך ה – analytics (מה שעדיין אפשר לראות שם זאת אומרת ). עם זאת, צריך לעשות את זה במתינות ולא לנסות ולהפוך את הטרנד ליותר חשוב ממה שהוא באמת.

הפוסט קידום לפני שנים – חם או ספאם? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

בכל אופן, לאחר הדברים האלו, סוליבן ממשיך ומדבר על כך שהקישורים הקשים להשגה הם אלו שבדרך כלל נוצרים דרך המעגל המקצועי החברתי שלנו והקולגות. למשל, אם כתבתי פוסט מעניין במיוחד, סביר להניח שמישהו ייקשר אליו. הוא גם מודע לטענה שלפעמיים זה נראה בלתי אפשרי, ומביא דוגמה של Casie Gillette שהצליחה לעשות את זה גם עם אתר לשירותי טלפוניה, לא בדיוק הנושא הכי אטרקיבי או סקסי לקשר אליו… מסתבר שהיא השתמש ברשתות חברתיות ואתרים של יחסי ציבור על מנת להגיע לעיתונאים ואנשים אחרים שיוצרים ציטוטים או רשימות הכוללות חברות טלפוניה שונות.

למרות ההיגיון הרב שבטענות ובדרך ההצגה שלהן, לי עדיין קצת קשה לקבל את התיאוריה הזו בכל מצב : אם נניח שאני מנסה לקדם מקצוע אפור ומשעמם כמו מנעולן או אינסלטור, אלו תחומים שקשה למצוא בהם חידושים ובטח למשוך אתרים חיצונים לקשר אליך. אם ניקח לדוגמה את המצב בארץ, הרי שסביר להניח שרוב אתרי האינדקסים הרלוונטיים בכלל יהיו מתחרים ישירים של האתר מכיוון שהם גם רוצים לתפוס ביטוי כמו "אינסטלטור בתל אביב", בחיפה, וכך הלאה… אין בארץ שום אתר עם מידע מקצועי לאינסטלאטורים (ו – Google Suggest דווקא הציע לי את האפשרות הזו…).  אני לא יודע מה המצב בחו"ל,  אבל שם התחרות הרבה יותר גדולה ולכן לא בטוח שדווקא שם זה יהיה בהכרח יותר פשוט, אפילו אם יש מעבר לים הרבה יותר איגודים מקצועיים…

לסיכום, למרות שלדעתי לא ניתן להשיג "קישורים קשים" בכל מצב, במידה ויש לכם אתר על נושא אטרקטיבי (אופנה, אוכל, רכב וכו') או כזה שיש בו חידושים טכנולוגים כמעט כל יום, כדאי לכם להשקיע קצת זמן גם ביחסי ציבור והרחבת המעגל המקצועי שאתם מחוברים אליו בנושא. זה יכול להשתלם לכם הרבה יותר מלשלוח 30 מאמרים בשבוע לאתרי מאמרים.

הפוסט תיאורית הקישורים הקשים להשגה הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת