למרות שבישראל תחום הפרילנסרים מפותח מאוד בשל שוק עבודה לא יציב והרצון של הרבה מאוד עובדים בתחומים הטכניים והקראטיביים להיות אדונים לעצמם, מציאת הפרילנסר המתאים ביותר היא לא תמיד משימה פשוטה : אתרי חיפוש הפרילנסרים הייעודים סובלים לא אחת מאינפלציה של מועמדים לפרויקט וגם מציאת פרילנסר טוב דרך גוגל היא לא תמיד קלה כמו שניתן לחשוב (רוב המקומות הראשונים נשלטים על ידי חברות גדולות ואי אפשר לדעת אם תקבלו ייחס אישי).

הנה כמה נקודות מפתח שיעזרו לכם בכל זאת למצוא את הפרילנסר הטוב ביותר :

האם הפרילנס גוזר עליכם קופון?

פרילנסרים רבים אמנם מציגים את עצמם ככאלו שעובדים ישירות מולכם או כאלו שמנהלים צוות קטן של פרילנסרים שעובדים תחתם, אך בפועל הם עשויים להעביר את העבודה למישהו אחר לגמרי, וכאשר העבודה הזו היא בדיוק אותה עבודה שהם היו אמורים לבצע, זו כבר בעיה… לדוגמה, מי ששכרתם בתור כותב תוכן ומעביר את כתיבת התוכן למישהו אחר בזול יותר, למעשה גוזר עליכם קופון וגם עשוי לספק לכם מוצר סופי באיכות נמוכה יותר. לכן, חשוב לעגן בחוזה שהשירותים מתקבלים ממנו בלבד ולא מדובר בסוג של חברה לגיוס פרילנסרים בעצמה.

המלצות וכו'

רוב אתרי גיוס הפרילנסרים משקיעים מאמצים רבים באיתור המלצות מזויפות או כאלו שנכתבו בצורה לא אתית תמורת הנחה וכו', אבל גם הם לא יכולים למגר את התופעה הזו לחלוטין, במיוחד כאשר מדובר באתרים עם קונספט מסוים כמו למשל פייבר (ביצוע עבודות בעלות של כמה דולרים). לכן, אל תסתפקו בדירוג כוכבים מספרי וקראו היטב את כל הביקורות. נסו למצוא ביקורות מפורטות שנראות טוב ולא בהכרח להסתמך רק על מספר ההמלצות.

תפקיד הפרילנס ותחת כמה כובעים הוא עובד

רוב הפרילנסרים מתמקדים כאמור בתחומים מאוד ספציפיים (לשם זאת לקחתם אותם!), ולכן אל תנסו לרכב עליהם ולדרוש מהם לבצע גם דברים שאינם בתחום אחריותם. לדוגמה, אם שכרתם מעצב גרפי ששלח לכם קובץ פוטושופ, אל תצפו שהוא גם יבצע גם "חיתוך HTML" (הפיכת הסקיצה לקוד שהדפדפן מסוגל לקרוא), אלא אם כן זה מוגדר במפורש בחוזה.

תיאום ציפיות ועבודה שוטפת

תיאום הציפיות מול פרילנסרים יכול להיות מכשול שיהרוס לשני הצדדים את  מערכת היחסים גם אם בהתחלה היו להם כוונות טובות. לכן, הדבר הראשון שתרצו לעשות זה לעגן בחוזה את זמן האספקה הכולל של העבודה ובאילו מקרים תוכלו לדרוש תיקונים נוספים ללא עלות נוספת.

מרבית חוסר התיאום מול פרילנסרים נובע מכך שהלקוח מציף את הפרילנס במשימות שהוא לא יכול לעמוד בהן במסגרת הזמן שיש לו ובמיוחד אם הוא שולח משימות חדשות לפני שהוא מקבל את התוצר של הקודמות (רובינו פשוט לא זוכרים מתי שלחנו את המשימה הקודמת ולא טורחים להסתכל במיילים). הדרך הכי טובה להתגבר על הבעיה הזו היא לפתוח קובץ Spreadsheet (אקסל) בדרייב של גוגל ולקבוע התראות אוטומטיות דרך תפריט כלים – > התראות :

תשלום וכו'

גם צורת ואופן התשלום הוא נושא קריטי שגורם למתח קבוע בין הלקוחות לפרילנסרים. למרות שרוב הפרילנסרים רגילים לעבוד בשוטף פלוס 30/60/90, לעתים קרובות לקוחות נוטים לא לשלם אפילו מעבר לכך בגלל תזרים מזומנים וכו'. גם אם הפרילנסר לא מראה בהתחלה את חוסר שביעות הרצון שלו, אם התופעה תחזור על עצמה, מדובר רק בשאלה של זמן עד שהתסכול שנוצר אצלו יגרום לפיצוץ.

לכן, יש כמה דברים שאפשר לעשות :

1.לשלם מראש או בחלקים, כלומר, לנקוט בדיוק בגישה ההפוכה.

2.לבצע בעיקר העברות בנקאיות על מנת שזמן המשלוח של הצ'קים בדואר לא יהווה פקטור (במיוחד בלהתחשב ביעילות של דואר ישראל המוטלת בספק…).

לשיטת העבודה הזו יש גם בונוס מבחינתכם מכיוון שכך תוכלו להיות בטוחים שכל מה שאתה מקבלים מהפרילנסר יוכר לכם כהוצאה מוכרת במס הכנסה עוד לפני תום שנת המס (במיוחד אם מדובר בעוסקים פטורים שמוציאים קבלות רק לאחר קבלת הכסף בפועל

לסיכום, עבודה מול פרילנסרים יכולה להיות אחת משיטות העבודה הטובות והיעילות ביותר שעידן "העבודה בפיג'מה" יכול לתת לנו,  אבל רק כל עוד יודעים איך לעשות זאת נכון.

בהצלחה!

הפוסט עבודה מול פרילנסרים בתחום התוכן ובכלל… הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

עד כאן הכול נשמע לגיטימי, אבל הבעיה מתחילה ברגע שהם שומעים על בניית קישורים יזומה, ונראה שכל האזהרות של גוגל עשו את שלהן : אם באמת אסור לבצע בנייה יזומה של קישורים, אז חייבים למצוא דרכים אחרות להתקדם בגוגל. העניין הוא ששום דבר לא ישנה את העובדה שיש מעט מאוד אתרים שבאמת מסוגלים להתקדם בגוגל רק באמצעות אופטימיזציה של On Page, תגי כותב, פעילות ברשתות חברתיות וכל שאר אותן טכניקות שאומרים לנו שאוטוטו עומדים להחליף את בניית הקישורים…

 כמובן שאפשר להפיץ תכנים מפה עד הודעה חדשה בתקווה שמישהו יטרח לקשר אלינו בחזרה, אבל הדבר דומה קצת לשחקן פוקר שסבור שאפשר לנצח כל משחק באמצעות Bluffing  בלבד מתוך הנחה ששאר השחקנים תמיד יאמינו לו… במילים אחרות, בניית קישורים היא סוג של הימור שבעל האתר חייב לקחת על עצמו ברגע שהוא רוצה להגיע למקום אטרקטיבי בגוגל.

יתרה מכך, מהניסיון שלי, קשה מאוד לקבל עונש ידני מגוגל בלי למתוח את החבל בצורה מודעת וטכניקות הקישורים הבעייתיות ברוב האתרים שנענשו באופן פומבי זעקו לשמיים (לדוגמה, המקרה של אתר rap genius ). כמובן שבמקרה של ענישה אלגוריתמית הדבר עשוי להיות שונה, אבל זהו גם חלק מההימור.

בעולם מושלם שבו כל בעלי האתרים היו דואגים שכל הקישורים היזומים שהם בונים יהיו קישורי nofollow, היה אפשר אולי להסתמך אך ורק על קישורים טבעיים מכיוון שהם היו נדירים הרבה יותר, אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד…

אז מהו בעצם הפיתרון?

מכיוון שאנחנו לא יכולים כאמור להסתמך על ורק על קישורים טבעיים, אין לנו ברירה אלא ליצור קישורים שייראו כמה שיותר טבעיים. לרוב האנשים שפונים אלי אני מציע שלקישורים אלו יהיה גם ערך שיווקי מוסף, כך שאפילו אם הם כשלעצמם לא יתרמו לקידום בגוגל, הם לפחות יביאו תנועה אורגנית או לכל הפחות יתרמו לסמכותיות הכללית של האתר.

במילים אחרות, איכות התוכן וצורת ההפצה שלו הן העיקר ובניית  הקישורים הופכת להיות מדד איכותי ולא כמותי. ובאופן ברור, ככל שאנחנו יותר יצירתיים כך טוב יותר. לדוגמה :

• אתר שיש לו פן ויזואלי מובהק כמו אתר אופנה או אתר לעיצוב הבית צריך להתמקד באזכורים וטורים באתרי לייף סטייל או בלוגרים שאוהבים לשים את הדגש על תמונות עם הפניה למקורות השונים (ויש המון כאלו).
• אתר של חברה גדולה יכול לקבל קישורים טובים גם אם הוא לא מאוד "סקסי". לדוגמה, אתר של חברה לפיתוח פטנטים או עיצוב מוצר יכול לשתול כתבת תדמית עם טיפים באתרי סטודנטים שונים או אפילו אתרי המכללות עצמם (אתרים עם סיומת .ac נחשבים לרוב לסמכותיים יותר).
• מהניסיון האישי שלי, אתרי מאמרים עדיין לא אמרו את המילה האחרונה ושימוש מדוד ושקול בהם עדיין עשוי להיות אפקטיבי בעיקר מכיוון שהם מפוזרים על גבי דומיינים שונים. עם זאת, רצוי לחפש את האתר שמחזיר מאמרים הקרובים לנושא עליו אתם רוצים לכתוב. לדוגמה, לפני שהייתי כותב מאמר הדברה טבעית לאתר מאמרים, הייתי מחפש בגוגל איזה אתר מאמרים הוא הכי רלוונטי ונמצא במקום גבוה עבור השאילתא "מאמרים הדברה טבעית".

הרבה פעמים יוצא לי גם להיתקל בבעלי אתרים שמחווירים ברגע שהם מבינים שהם יצטרכו לעשות גם קצת עבודת שיווק טהורה על מנת להגיע לאנשים הנכונים באתרים איתם הם רוצים ליצור קשר. לפעמיים הכי קל להטיל את המשימה הזו על חברת הקידום או בונה הקישורים, אבל הרבה פעמיים התוצאה עלולה להיות טלפון שבור והזדמנויות טובות פשוט נופלות בין הכיסאות. לכן, תמיד חשוב לזכור שגם המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד אחד קטן.

הפוסט לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

תמחור שירותים בתחום האינטרנט הוא אחת הנקודות הכואבות ביותר עימן חברות קידום עשויות להתמודד. למעשה, חברות קידום מוכרות מוצר שהוא לא מוחשי , ובמקרים רבים גם קשה להבטיח הצלחה. אפילו חברת הקידום הכי עדכנית בעולם שנמצאת ביחסים חמים עם גוגל (ואלו מקרים נדירים), לא יכולה לצפות מה יילד יום ומה יהיה השינוי הבא באלגוריתם החיפוש האורגני.

הבעיה היא שהלקוח מצידו רוצה לראות תמורה לכסף. המחשבה שחברת הקידום  עושה את כל המאמצים האפשריים ועדיין לא תמיד מגיעה לתוצאות הראשונות, היא פשוט קשה לתפיסה אצל הציבור הרחב, למרות שגם כאשר משלמים לרופא פרטי או לעורך דין, אין שום הבטחה שהחולה יבריא או שהנאשם / התובע יזכה במשפט. העובדה שאין שום כללים מנחים של קידום אתרים מבחינה חוקית, לא מוסיפה לבהירות של הלקוחות. (גם אם ניתנו בעבר מספר פסקי דין בנושא, הם תקפים רק למדינות ולמקרים ספציפיים ביותר).

לא רק קידום

אם נצא לדקה מהתחום הצר יחסית של קידום אתרים , נוכל לראות שכמעט כל השירותים ברשת סובלים מבעיות תמחור דומות, וישנן כמה גישות שונות לפתרון הבעיה :

1.תמחור יחסי – כמה המתחרה שלי לוקח, מה הוא מבטיח והאם הלקוחות מוכנים לשלם את המחיר הזה, או שזהו בכלל מחיר "פתיחה"? לעיתים אפשר להשתמש בשיטת הלקוח הסמוי, אך חברות רבות פיתחו חושים מחודדים והן יכולות להריח לקוחות סמויים ממרחק של מטרים. שיטות אחרות כמו בדיקת מחירים אצל לקוחות פעילים עלולה להיות מסוכנת אף יותר מכיוון שכאן כבר נכנסים לשדה המסובך של ריגול תעשייתי.

2.תמחור לפי שעות – זהו תמחור בעייתי יחסית מכיוון שהלקוח עלול לדרוש דו"ח שעות, וכאשר עובדים על הרבה פרויקטים במקביל, קשה מאוד לאמוד שעות עבודה מדויקת. העובדים בתעשיית האינטרנט אינם עורכי דין והם אינם מחזיקים סטופר על השולחן…

לפיכך, במקרים כאלו, עדיף לתת ללקוח סדר גודל ולקבוע מחיר קבוע לפי סדר הגודל הזה. כמו כן, אפשר לקבוע מרווח של מספר אחוזים למקרים שבהם מתרחשת גלישה לאחד מן הצדדים.

3.תמחור לפי הצלחה – תמחור בעייתי מאוד שבדרך כלל תקף רק לחברות שבטוחות לגמרי בהצלחתן. החיסרון הגדול של שיטת התמחור הזו היא שהמוכר עלול למצוא את עצמו מפסיד עשרות שעות עבודה בגלל גורמים שאינם תלויים בו. זו שיטת התמחור שבדרך כלל צריכה להיות בעדיפות אחרונה.

מעבר לכך, קשה מאוד להגדיר הצלחה באופן אבסולוטי, וגם אם הפרמטרים להצלחה כתובים מילה במילה בחוזה ההתקשרות, בדרך כלל ניתן לפרש אותם בכמה דרכים שונות. לעיתים, הדברים מגיעים עד לבתי משפט, ואין צורך להוסיף מדוע תביעות וקובלנות שכאלו גורמות להפסדים ניכרים לשני הצדדים…

מלכודות

ישנן מספר מלכודות אשר מוטב מראש שלא ליפול בהן. לעיתים אנחנו נופלים למלכודות בגלל שאנחנו רוצים לסגור עסקה כמה שיותר מהר , או שיש לנו חור בתזרים המזומנים של העסק. ברוב המכריע של המכרים, המלכודות האלו חוזרות אלינו כמו בומרנג.

תמחור נמוך מדי – לפעמיים אנחנו רוצים ללכת לטובת הלקוח וזורקים מחיר נמוך , העיקר שיקנה את העסקה. הבעיה היא שהלקוח מתרגל למחיר הזה ואפילו מבקש עוד הנחות. מדוע הוא מרשה לעצמו לבקש עוד הנחות?! מכיוון שאנחנו משדרים חולשה, אנחנו לא מספיק חזקים כדי לדרוש מחיר סביר. לעומת זאת, קביעת מחיר סביר או מעט גבוה, יבהיר ללקוח שאנחנו בטוחים בעצמנו, והסיכוי שהוא יבקש הנחות או טובות פוחת.

תמחור שאינו ברור או שאינו מפרט את המוצר עצמו – האם קרה לכם פעם ששלחתם רשימה של מילות מפתח לחברת קידום וקיבלתם הצעה של מספר אלפי שקלים? חברות רבות אינן מפרטות את המוצר הסופי שהן נותנות ללקוח , ולכן הוא מרגיש שהן מזלזלות בו ובצדק.

למעשה, הדרך הכי טובה שלא ליפול במלכודת הזו היא לחתום על מסמך הבנות או אפילו חוזה עבודה מול הלקוח. בחוזה יפורטו כל השירותים שהחברה מספקת ומה הלקוח מחויב לעשות מצידו. לדוגמה, אם ללקוח יש אתר אינטרנט, ייתכן והוא מתחייב לאשר שינויים שהחברה מבצעת או לאפשר לה גישה לאתר האינטרנט. חוזה שכזה טוב גם למקרים בהם הלקוח אינו משתף פעולה ולא ניתן להמשיך לעבוד איתו יותר.

תמחור גבוה מדי – תמחור גבוה מדי עשוי להוות בעיה כאשר אין למחיר הגבוה הצדקה אמיתית. שירותים הניתנים ברשת אינם מושפעים בדרך כלל מהמיקום הפיזי של העסק והקביעה "Location Location Location " שמשמשת לעיתים לקביעת מחיר גבוה בעולם העסקים הפיזי, פשוט אינה תקפה כאן. מחיר גבוה מדי כאסטרטגיה שיווקית טוב רק למקרים בהם רוצים להיפטר מלקוח פוטנציאלי בעייתי מבלי להגיד לו זאת פנים מול פנים.

אמנם ישנן חברות גדולות יותר מאחרות מבחינת כוח אדם או השכר הממוצע המשולם לעובדים השכירים, אך עובדה זו בדרך כלל אינה אמורה לעניין את הלקוח, במיוחד אם הוא מקבל את כל השירותים שלו באופן מקוון ואינו נפגש עם איש הקשר שלו בחברה פנים מול פנים.

מכרזים

עוד נקודה בעייתית בכל הנוגע לתמחור הם אתרי המכרזים השונים שכמעט כל מי שעובד ברשת מכיר אותם, החל מ X Place  הישראלי בו אנשים רבים מתחרים על פרויקט אחד, ועד לאתרים כמו Fiverr  בו אנשים מוכנים לבצע כמעט כל שירות מקוון תמורת סכום של כמה דולרים בודדים.

השאלה שנשאלת תמיד בהקשר זה, היא כיצד ניתן להרוויח ממוצר שנמכר במחירי הפסד.  התשובה היא שפעמים רבות, התוצר הסופי מבוסס על תבנית, מתוך מחשבה שהלקוח עצמו לא מצפה לקבל תוצר ייחודי, אלא תוצר של פס נע. מחשבה אחרת היא שבאמצעות ביצוע של עבודות קטנות, גם המוניטין לא יאחר לבוא ולצמוח. למרבה הצער, חלק מהאתרים הללו חוסמים כל אפשרות ליצירת קשר בין הלקוח לנותן השרות , ומי שבונה על גיוס לקוחות מחוץ לאתר, עשוי להתבדות במהרה.

העצה הרלוונטית במקרה הזה היא להתייחס לכל פרויקט בכובד ראש, לא לתת הצעת מחיר כללית ולא להתעלם מדרישות הפרויקט. לקוח שרואה שמתעלמים מדרישות הפרויקט שלו, עשוי לחשוב כי החברה מזלזלת בו, אינה נכנסת לעובי הקורה בכל הנוגע להצעת המחיר. במצב זה, הסיכוי של הלקוח לעבוד בעתיד עם החברה שואף ל – 0…

הלקוח לא תמיד צודק

לסיום , חשוב להבין שמכיוון שזמן אכן שווה כסף, ישנם לקוחות שפשוט לא שווים את הזמן שמשקיעים בהם. עולם האינטרנט והרשתות החברתיות בפרט, גרמו לכך שהגבול בין החיים האישיים ובין החיים העסקיים שלנו כבר לא כל כך ברור. אם יש לקוח שמתקשר בשעות לא שגרתיות ומושך שיחות טלפון או שיחות כתובות מספר מוגזם של דקות, הרי שהוא גורם לנו ליותר נזק מאשר תועלת. לא תמיד אנחנו זוכרים או רוצים לתמחר את השירות האלו בחוזה , והדבר עלול לגרום לא נעימות מול לקוח שפתאום מגלה שהוא חייב לנו עוד כסף.

לפיכך, חשוב מאוד לעשות את החשבון ולהבין בשלב כמה שיותר מוקדם של הקשר העסקי, האם הלקוח שלפנינו שווה את הזמן והכסף שלנו, או שפשוט עדיף לנו בלעדיו.

הפוסט תמחור נכון עבור לקוחות בשירותי ומוצרי רשת הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

אני יכול לחשוב על כמה נישות שבהן אף פעם לא מזיק להוסיף את השנה הנוכחית :

• סמארטפונים , מחשבים ובעצם כל קטגוריה של מכשירי חשמל
• אתרים בתחום אופנה
• אתרים בתחום הכלכלה
• אתרים בתחום התיירות
• כל אתר שיש בתחום שלו עונתיות מסוימת

נשמע טוב? למרבה הצער, גם כאן צריך להיזהר ולא לנסות לקפוץ מעל הפופיק. אם למשל יש לי אתר בתחום האופנה שמציג קולקציות חדשות של בגדי ים, אני יכול לנסות ולקדם את הביטוי "בגדי ים 2012" על העמוד הראשי שלו , לפרסם מאמרים באתרי מאמרים וכו', אבל אסור בשום פנים ואופן שהגולש ירגיש שרימיתי אותו באיזושהי צורה.

למה הכוונה? אם אין לי עמוד מלא בדגמים הכי חדשים של בגדי הים מהעונה הנוכחית, אז הגולש (או הגולשת…) פשוט ירגיש שאני מציג לו מצג שווא.  באותו אופן, אם אני מפרסם מאמר על בגדי ים מודל 2012, אני לא יכול לכתוב אותו כמו עוד סתם מאמר , אני צריך גם להסביר, לפחות בפתיחה, מה החידוש בעונה הזו של בגדי הים , מה in  ומה out. נכון שגם אם אני אכתוב מאמר שנראה מלאכותי, אז אני כנראה אעבור את הפילטרים המוגבלים של גוגל (לפחות בעברית), אבל חשוב לזכור שבתחום האופנה, מקדם האתרים הוא גם סוג של שגריר , והדבר האחרון שהוא יכול לשחק איתו זו התדמית והמוניטין של הלקוח שלו.

on page

אם  אני אגע שנייה קצת ב – on page (הכותרת והתיאור של הדף), אז גם פה חשוב מאוד לא להגזים : אם אני מוסיף את התוספת 2012 לעמודי המותגים כמו למשל "כפכפי ריף 2012", זה בסדר גמור, אבל אם אני מורה לשרת להוסיף את המילה 2012 לכל הבגדים באתר בצורה אוטומטית, זה כבר יכול לגרום לתופעות לא רצויות כמו Bounce Rate  גבוה או מקרים מגוחכים שבהם מישהו מגיע לפריט שיצא מהאופנה לפני שלוש שנים והוא מן הסתם גם לא במלאי… אני יודע שזה נשמע לכם כמו משהו שאף מקדם לא היה עושה, אבל לפי כמות הספאם שיש ברשת , אף פעם אי אפשר להיות יותר מדי מופתעים.

לסיכום

כמו שתמיד טענתי, מקדם אתרים טוב צריך להכיר את הטרנדים בכל תחום ותחום שהוא מקדם ולנסות להיות צעד אחד לפני כולם באמצעות ניתוח של כלי מילות המפתח, הצעות שהוא מקבל ב – Google Suggest ואפילו השאילתות שהוא מקבל בתוך ה – analytics (מה שעדיין אפשר לראות שם זאת אומרת ). עם זאת, צריך לעשות את זה במתינות ולא לנסות ולהפוך את הטרנד ליותר חשוב ממה שהוא באמת.

הפוסט קידום לפני שנים – חם או ספאם? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

בכל אופן, לאחר הדברים האלו, סוליבן ממשיך ומדבר על כך שהקישורים הקשים להשגה הם אלו שבדרך כלל נוצרים דרך המעגל המקצועי החברתי שלנו והקולגות. למשל, אם כתבתי פוסט מעניין במיוחד, סביר להניח שמישהו ייקשר אליו. הוא גם מודע לטענה שלפעמיים זה נראה בלתי אפשרי, ומביא דוגמה של Casie Gillette שהצליחה לעשות את זה גם עם אתר לשירותי טלפוניה, לא בדיוק הנושא הכי אטרקיבי או סקסי לקשר אליו… מסתבר שהיא השתמש ברשתות חברתיות ואתרים של יחסי ציבור על מנת להגיע לעיתונאים ואנשים אחרים שיוצרים ציטוטים או רשימות הכוללות חברות טלפוניה שונות.

למרות ההיגיון הרב שבטענות ובדרך ההצגה שלהן, לי עדיין קצת קשה לקבל את התיאוריה הזו בכל מצב : אם נניח שאני מנסה לקדם מקצוע אפור ומשעמם כמו מנעולן או אינסלטור, אלו תחומים שקשה למצוא בהם חידושים ובטח למשוך אתרים חיצונים לקשר אליך. אם ניקח לדוגמה את המצב בארץ, הרי שסביר להניח שרוב אתרי האינדקסים הרלוונטיים בכלל יהיו מתחרים ישירים של האתר מכיוון שהם גם רוצים לתפוס ביטוי כמו "אינסטלטור בתל אביב", בחיפה, וכך הלאה… אין בארץ שום אתר עם מידע מקצועי לאינסטלאטורים (ו – Google Suggest דווקא הציע לי את האפשרות הזו…).  אני לא יודע מה המצב בחו"ל,  אבל שם התחרות הרבה יותר גדולה ולכן לא בטוח שדווקא שם זה יהיה בהכרח יותר פשוט, אפילו אם יש מעבר לים הרבה יותר איגודים מקצועיים…

לסיכום, למרות שלדעתי לא ניתן להשיג "קישורים קשים" בכל מצב, במידה ויש לכם אתר על נושא אטרקטיבי (אופנה, אוכל, רכב וכו') או כזה שיש בו חידושים טכנולוגים כמעט כל יום, כדאי לכם להשקיע קצת זמן גם ביחסי ציבור והרחבת המעגל המקצועי שאתם מחוברים אליו בנושא. זה יכול להשתלם לכם הרבה יותר מלשלוח 30 מאמרים בשבוע לאתרי מאמרים.

הפוסט תיאורית הקישורים הקשים להשגה הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

אחת הדרכים היותר פשוטות להשיג אביזרים וכסף היא שימוש בקודים מיוחדים הנקראים מיקמקודים. לכאורה כל קוד כזה אמור להיות ייחודי ומגיע על כרטיס מתנה , אבל בפועל הסתבר שהקודים האלו עובדים אצל כל השחקנים וכך אפשר למשל להשיג 20,000 מטבעות או לווין ושלט ממותגים של חברת הלווין יס (בה משודרת התוכנית של מיקמק) בעת הרישום למשחק. הקאץ? את הקוד אפשר להכניס כאמור רק בשלב ההרשמה וקוד נוסף מחייב יצירת מיקמק נוסף, כך שרוב השחקנים מעדיפים לבחור רק קוד אחד להתחיל איתו.

מכיוון שהקודים עובדים אצל כולם ולמעשה נועדו ליצור עניין סביב המשחק (אחרת כל קוד היה באמת ייחודי לכל שחקן), השחקנים התחילו להחליף בניהם קודים ובנתיים נמצאו בערך שבעה קודים שונים. לפי הנתונים של גוגל , יותר מ – 10,000 ילדים ובני נוער מחפשים כל חודש קודים למיקמק !!!  אם כך, אין ספק שמדובר במהלך שיווקי מקורי למדי שמצליח לקשר בין העולם הווירטואלי לבין העולם הפיזי בצורה מעוררת השתאות.

הפוסט דוגמה למהלך שיווקי מבריק בעולם הוירטואלי מיקמק הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

למרות שעכשיו 2011, היה אפשר לכתוב את התיאור הזה גם ב – 2001 והוא עדיין היה רלוונטי. מפרסמים רבים ברשת ומנהלי קמפיינים עדיין שרויים בקונספציה שדף נחיתה צריך להיות סטטי ושתמונה + מלל הם הפתרון המתאים ביותר לכך.

האומנם? אומרים שתמונה שווה אלף מילים , בקטע וידאו יש בערך כ – 29 פריימים לשניה, כלומר, כל שנייה של וידאו שווה תיאורטית ל –  כ – 29 אלף מילים! קטעי וידאו יכולים להיות מנוגנים בתוך דף הנחיתה מבלי שהמשתמש צריך לצאת לאתר אחר. בכך הם מהווים אלטרנטיבה מצוינת לתמונה ומגבירים את תחושת האמון אצל הלקוח הפוטנציאלי, אשר רואה כיצד המוצר או השרות נראים בפועל ולא בוהה בסתם עוד תמונת קונספט מוכרת ומשעממת…

כיום מספר דפי הנחיתה משולבי וידאו הוא יחסית מצומצם , אבל הפופולארית ההולכת וגואה של סרטונים ויראלים ואפילו של פרסום וידאו בתוך אתרים כמו יו-טיוב, ביחד עם עלויות ההפקה המזעריות, תיתן להם דחיפה משמעותית בשנים הקרובות. אם בעבר היה צריך להתקין תוספים שונים שלא עבדו על כל הדפדפנים, כיום מרבית נגני הוידאו החופשיים כדוגמת יו- טיוב ו – Vimeo תומכים בכל הדפדפנים וניתן להטמיע אותם גם באתרים חיצונים, במקרה הנ"ל, בתוך דף הנחיתה , ובכל גודל רצוי (כל עוד שומרים על יחס הגובה לרוחב המקורי).

חשוב להדגיש שהוידאו אינו בא כתחליף לטקסט : צריך וכדאי  שיהיו בדף מספר שורות טקסטואלי, גם בשביל אנשים קצרים בזמן וגם בשביל מנועי חיפוש ורשתות חברתיות שבדרך כלל משתמשות בטקסט הנלקח מהדף על מנת להציג את הקישורים לדף.

הפיכת דף נחיתה משולב וידאו למיניסייט משוכלל

מלבד שילוב וידאו בדף נחיתה, אין סיבה שלא להשתמש באלמנטים מודרניים נוספים וכך להפוך את דף הנחיתה הפשוט לסוג של מיני סייט משוכלל : לדוגמה, שילוב של תיבת לייק, שילוב של קבצי PDF (ניתן למצוא עוד על כך בדף ההסבר המעודכן מפי גוגל בעצמה), גלריית תמונות מרחפות, מפת הגעה וכו'. אלמנטים אלו יכולים להשתלב גם בדף נחיתה קיים לצד הטופס הרגיל שמהווה בדרך כלל את מרכזו של דף הנחיתה.

נשמע טוב? אבל איך זה נראה בפועל?

הנה מספר דוגמאות לעמודי נחיתה ומיני סייטים שנעשו בשיתוף עם סטודיו "מקום טוב" :

יפן דרך ארץ

מקום טוב – שיווק בוידאו

אם הינכם מעוניינים בהפקת דף נחיתה או מיניסייט מבוסס וידאו , אנא צרו

קשר עם "מקום טוב – פתרונות וידאו"

הפוסט היתרון של דפי נחיתה מודרניים מבוססי וידאו הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

התעצמות הרשתות החברתיות וכלים אוטומטים מצד אחד והניסיונות ההולכים וגוברים לתפוס את צומת הלב מן הצד השני, הובילו לכמה תופעות מרגיזות במיוחד שאמנה חלק מהן כאן –

1.משווקים שעדיין חוסמים לי את תיבת המייל

( איזה מזל שמדובר במייל שמיועד לספאם). לאנשים האלו יש כנראה הרבה יותר מתשע נשמות, נשמה אחת על כל הזדמנות שבא לי לקבור אותם בתוך ערמת גושים חמים ומסריחים. הם ינסו למכור את עצמם תחת 1001 כתובות שונות (דומיינים ,שאגב עולים היום מאוד בזול, במיוחד דוט קום ) וכולן בעצם מפנות לאותה סדנת קסמים שמתקיימת רק בימים בלתי זוגיים בחודש אדר ב' של שנה מעוברת. אחר כך הם יישלחו לי את אותה הודעה יום אחרי יום בניסוח שונה כדי שאני לא אשכח אותם חס וחלילה.

2.שליחת התראה לאירוע לכל החברים בקבוצה פתוחה בפייסבוק

האמת המרה היא שגם אם תבקשו לחסום את העדכונים מהקיר של הקבוצה, כל חבר בקבוצה בפני עצמו עדיין יכול לשלוח לכם התראה על אירוע  גם אם הוא לא חבר שלכם. ככה פשוט, ככה כואב :->.

2 – ב. תופעה דומה והיא האפשרות החדשה להוסיף חברים שלכם לקבוצה פתוחה בלי שהם ביקשו. הבעיה עם זה היא שהרבה אנשים לא יודעים באמת איך לחסום את כל העדכונים שנשלחים כברירת מחדל לתיבת הדואר האישית שלהם ופשוט חוסמים אותה. מה שקורה שהם פשוט עוזבים את הקבוצה וחבל כי ביסודו של דבר, מדובר באופציה לא רעה בכלל שמאפשרת לנו להיחשף בקלות לקבוצות רלוונטיות אלינו.

אמממ – אין לי מושג אם זה עדיין ככה… פייסבוק משנים כל כך הרבה דברים בקבוצות שלהם שקשה לעקוב. בפעם האחרונה שבדקתי כל אחד יכול להצטרף לקבוצות פתוחות ומנהל הקבוצה יכול לחסום אותם גם בדיעבד. אין לי מושג למה זה טוב…

3.נגני וידאו מותאמים אישית

עוד לא ראיתי נגן וידאו אחד מותאם אישית שבאמת רץ נהדר על כל מערכות ההפעלה והדפדפנים (במידה ואתם משתמשים בדפדפני מובייל לא סטנדרטים). לדעתי היתרונות של נגן מותאם אישית כמו מיתוג ואפשרות לשלב פרסומות של רשת פנימית, לא שווים את הסרבול, כל עוד אתם לא אתר עם תנועה מסיבית כמו ynet,mako וכו'.

4. "חפשו אותנו בפייסבוק" / אינסטגרם / טיק טוק / בחלל

ראבק, הסלוגן הזה כבר ייצא מכל החורים. אז נכון שעמודים בפייסבוק עולים במהירות במעלי גוגל (וגם זה לא תמיד), נכון שלוקח שנייה להקים אותם, אבל בסופו של דבר, הם פחות אינפורטמטיבים מאתרי ווב 1 קלאסיים והשליטה בהם נתונה בעיקר לגחמותיהם של מתכנתי פייסבוק שיכולים להוסיף ולבטל תמיכה בוויג'טים מסוימים. ויש גם את העובדה השולית שהחשיפה של עמודים כאלו ירדה כמעט לחלוטין. אם אתם רוצים לקבל חשיפה בפייסבוק, תשלמו…

5.פופאפים פתאומיים שתופסים את כל המסך

עדיין לא ברור לי איך בדיוק פרסומות לשמפו שנדחפת לי מול העיניים מכוונת אותי לכתבה על אייפד 2 שרציתי לקרוא. בהתחלה הייתי נאיבי וחשבתי שבחו"ל התופעה פחות נפוצה, כנראה שטעיתי.

גוגל גם טוענת שהיא מענישה אתרים עם המון מודעות שתופסות שטח גדול מהמסך. מצד שני, חלק מהפורמטים החדשים שלה הם עמודי מעבר עם מודעות, משהו שאאל"ט לא היה אפשרי בעבר. כנראה שהדבר המעצבן הזה, גם אם בגרסה הפחות מציקה, ילווה אותנו עוד זמן רב.

יש עוד תופעת רשת שהצליחה להקפיץ לכם את הפיוז? ספרו לי בתגובות.

הפוסט התופעות הכי מעצבנות באינטרנט בעשור האחרון הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

לאלו מכם שקוראים את הפוסט ולא מבינים על מה ההתרגשות, אני אסביר שבאזור של זכרון יעקב – פרדס חנה המדיה השולטת היא עדיין המדיה הכתובה. עיתונים מודפסים לא חסר, אבל המודעות של בעלי עסקים לכוח הטמון ברשת עדיין רחוקה מלהיות משביעת רצון. הם מעדיפים לפרסם הרבה בעיתון (וגם באתר האינטרנט של העיתון), אבל הם לא תמיד מבינים שנוכחות ברשת היא דבר שצריך לעבוד עליו באופן יום יומי בדיוק כמו שלא משאירים את חלון הראווה מלוכלך. לפעמיים כשאני מוסיף אתרים לאינדקס של מקום טוב, אני נתקל בכל מיני אתרים שיושבים על מערכת של 2all או livecity ונראים כאילו הם יצאו היישר מדפדפן נטסקייפ (גולד!). אתרים אחרים הפכו לכלי בידיהן של חברות קידום אתרים קיקיוניות. בקיצור, המצב לא טוב.איחוד הכוחות בין שלושותינו, כפי שנראה בסרטון ,אולי יוביל סוף סוף לשינוי המיוחל.

בסך הכול הגיעו לכנס יותר מארבעים איש שהסכימו לשבת קצת יותר משלוש שעות ולשמוע מה יש לנו להגיד.  לדעתי מדובר בהתקדמות עצומה , אולי גם בגלל שכרגע הכל עדיין חלק ואין שום פוליטיקה מעצבנת שתפריע (מי שמכיר את העיתונות המודפסת באזור שאני כל הזמן מזכיר, יודע למה אני רומז כאן…).

בהקשר של פרסום בוידאו, יש לי אמנם אינטרס גדול לכתוב את זה, אבל אני מאמין באמת ובתמים שזו אחת הדרכים הטובות ביותר לקדם עסקים קטנים שאין להם תקציב להקמת אתרי ענק או לקידום אתרים בזירות מאוד תחרותיות . למעשה, ככל שאני ורון עובדים יותר מול יו-טיוב, כך אנחנו מגלים יותר ויותר תובנות שמפתיעות אפילו אותנו. האם ידעתם לדוגמה, שגוגל קורא את הכתוביות אותן אתם מוסיפים לסרטונים?! זה לא תמיד עובד, אבל ניסוי שערכנו כבר הראה שסרטונים הוצגו בתוצאות החיפוש כאשר הוקשה שאילתא הכוללת טקסט מתוך הכתוביות, טקסט אשר לא היה קיים בתיאור הסרטון. בחודש הקרוב אני מקווה לאגור את כל הידע המצטבר הזה ולפרסם מדריך מפורט לטובת מקדמי אתרים שרוצים להבין כיצד יו-טיוב עובד בצורה קצת יותר טובה (מדובר למעשה על שיתוף פעולה, אבל כרגע אני מעדיף שלא להרחיב בנושא).

הפוסט מפגינים נוכחות (גם דרך YouTube) הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

אבל אם אתם (כמו רוב עם ישראל) חוטא לעיתים בגלישה לאתרים כגון , הורדות. נט , FXP, wnet ושאר פורטלים שהמצב החוקי שלהם מוטל בספק (מבחינת זכויות יוצרים), הרי שאתם חשופים בערך לחמישה פופ אפים שונים כל פעם שאתם מבקרים בהם.

למרבה הפלא, אותם פופ אפים מפרסמים לעיתים קרובות את אותם גופים שזכויות היוצרים שלהם מופרות לכאורה באותם אתרים (קשת, הוט וכו'). זה מתחיל להישמע כמו קונספירציה, אבל בהחלט יכול להיות שעדיף להם לפרסם שם ולהעלים עין מאותן הפרות. אני מרשה לעצמי להאמין שגם אותן הדלפות של פרקים חדשים הן ממש לא מקריות ומשרתות את שני הצדדים. אף אחד לא באמת חושב שאנשים יעברו חברה בשביל לראות סדרה אחת או שתיים…

כך נוצרה לה בארץ רשת אתרים אלטרנטיבית שאף אחד לא רוצה להזכיר בסקר TIM, אבל הם מחזיקים בנפח גדול מעוגת הפרסום. הבעיה מתחילה כשחברות נוספות (בעיקר מבוססות לידים) מבינות שהישראלי המצוי כבר רגיל לשיטה הנאחסית הזו, והם מציעים לכל דורש את אותם סקריפטים שמצליחים שוב ושוב לעקוף את חוסמי הפופ אפים של כל הדפדפנים באשר הם. העיקר למכור. התוצאה היא שכיום התופעה המעצבנת הזו פשה כמעט בכל האתרים הקטנטנים. קטנטנים אמרתי, אבל קצת ועוד קצת ועוד קצת הופך בסך הכול ללא מעט, וכך רובינו צריכים להשלים עם הגזרה ולסבול בשקט.

החדשות הטובות הן שאני מאמין שכן אפשר לעשות משהו : אותם אתרים אשר לא משתמשים בשיטות האלו, צריכים לנענע קצת את הגולשים שלהם באמצעות המדורים הטכנולוגים ולהציע להם דרכים כיצד לחסום את אותם סקריפטים. יכול להיות שהם כבר עושים את זה,אבל לא מספיק.  שני הצדדים ירוויחו מכך – הגולשים אשר לא יצטרכו לבלות חצי מזמן הגלישה שלהם בסגירת חלונות, והאתרים שיחלישו בצורה מסוימת את המתחרים שלהם.

לסיום, בתור בעלי אתרים אני חושב שעלינו להימנע משימוש באמצעים שכאלו גם אם בוער לנו לעשות כסף מהצד… נכון שלא כל אתר יכול לשים אדסנס (השיטה הכי פחות פולשנית אולי), אבל לא חסרות חברות לידים שמשתמשות בבאנרים רגילים שעושים פחות בלגן. בסך הכול המטרה היא שהגולשים יישארו באתר, ואם האתר שלנו הוא לא אתר פופולארי בסדר גודל מפלצתי, הם פשוט לא יחזרו כי ממש לא בא להם לקבל את כל הזבל הזה ישר לפנים. אתם הבנתם את זה?!

הפוסט מדינת הפופאפים הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת