אפר 09

עבודה מול פרילנסרים

כל בעל עסק שרוצה לשווק את עצמו באינטרנט מוצא בשלב כזה או אחר מכיר את הצורך לעבוד מול פרילנסרים כאשר הוא זקוק לשירותים ספציפיים : החל מכתיבת תוכן והזנה שלו, דרך עיצוב גרפי ועד לתכנות מודלים ספציפיים באתר.

למרות שבישראל תחום הפרילנסרים מפותח מאוד בשל שוק עבודה לא יציב והרצון של הרבה מאוד עובדים בתחומים הטכניים והקראטיביים להיות אדונים לעצמם, מציאת הפרילנסר המתאים ביותר היא לא תמיד משימה פשוטה : אתרי חיפוש הפרילנסרים הייעודים סובלים לא אחת מאינפלציה של מועמדים לפרויקט וגם מציאת פרילנסר טוב דרך גוגל היא לא תמיד קלה כמו שניתן לחשוב (רוב המקומות הראשונים נשלטים על ידי חברות גדולות ואי אפשר לדעת אם תקבלו ייחס אישי).

הנה כמה נקודות מפתח שיעזרו לכם בכל זאת למצוא את הפרילנסר הטוב ביותר :

האם הפרילנס גוזר עליכם קופון?

פרילנסרים רבים אמנם מציגים את עצמם ככאלו שעובדים ישירות מולכם או כאלו שמנהלים צוות קטן של פרילנסרים שעובדים תחתם, אך בפועל הם עשויים להעביר את העבודה למישהו אחר לגמרי, וכאשר העבודה הזו היא בדיוק אותה עבודה שהם היו אמורים לבצע, זו כבר בעיה… לדוגמה, מי ששכרתם בתור כותב תוכן ומעביר את כתיבת התוכן למישהו אחר בזול יותר, למעשה גוזר עליכם קופון וגם עשוי לספק לכם מוצר סופי באיכות נמוכה יותר. לכן, חשוב לעגן בחוזה שהשירותים מתקבלים ממנו בלבד ולא מדובר בסוג של חברה לגיוס פרילנסרים בעצמה.

המלצות וכו'

רוב אתרי גיוס הפרילנסרים משקיעים מאמצים רבים באיתור המלצות מזויפות או כאלו שנכתבו בצורה לא אתית תמורת הנחה וכו', אבל גם הם לא יכולים למגר את התופעה הזו לחלוטין, במיוחד כאשר מדובר באתרים עם קונספט מסוים כמו למשל פייבר (ביצוע עבודות בעלות של כמה דולרים). לכן, אל תסתפקו בדירוג כוכבים מספרי וקראו היטב את כל הביקורות. נסו למצוא ביקורות מפורטות שנראות טוב ולא בהכרח להסתמך רק על מספר ההמלצות.

תפקיד הפרילנס ותחת כמה כובעים הוא עובד

רוב הפרילנסרים מתמקדים כאמור בתחומים מאוד ספציפיים (לשם זאת לקחתם אותם!), ולכן אל תנסו לרכב עליהם ולדרוש מהם לבצע גם דברים שאינם בתחום אחריותם. לדוגמה, אם שכרתם מעצב גרפי ששלח לכם קובץ פוטושופ, אל תצפו שהוא גם יבצע גם "חיתוך HTML" (הפיכת הסקיצה לקוד שהדפדפן מסוגל לקרוא), אלא אם כן זה מוגדר במפורש בחוזה.

תיאום ציפיות ועבודה שוטפת

תיאום הציפיות מול פרילנסרים יכול להיות מכשול שיהרוס לשני הצדדים את  מערכת היחסים גם אם בהתחלה היו להם כוונות טובות. לכן, הדבר הראשון שתרצו לעשות זה לעגן בחוזה את זמן האספקה הכולל של העבודה ובאילו מקרים תוכלו לדרוש תיקונים נוספים ללא עלות נוספת.

מרבית חוסר התיאום מול פרילנסרים נובע מכך שהלקוח מציף את הפרילנס במשימות שהוא לא יכול לעמוד בהן במסגרת הזמן שיש לו ובמיוחד אם הוא שולח משימות חדשות לפני שהוא מקבל את התוצר של הקודמות (רובינו פשוט לא זוכרים מתי שלחנו את המשימה הקודמת ולא טורחים להסתכל במיילים). הדרך הכי טובה להתגבר על הבעיה הזו היא לפתוח קובץ Spreadsheet (אקסל) בדרייב של גוגל ולקבוע התראות אוטומטיות דרך תפריט כלים – > התראות :

תשלום וכו'

גם צורת ואופן התשלום הוא נושא קריטי שגורם למתח קבוע בין הלקוחות לפרילנסרים. למרות שרוב הפרילנסרים רגילים לעבוד בשוטף פלוס 30/60/90, לעתים קרובות לקוחות נוטים לא לשלם אפילו מעבר לכך בגלל תזרים מזומנים וכו'. גם אם הפרילנסר לא מראה בהתחלה את חוסר שביעות הרצון שלו, אם התופעה תחזור על עצמה, מדובר רק בשאלה של זמן עד שהתסכול שנוצר אצלו יגרום לפיצוץ.

 

לכן, יש כמה דברים שאפשר לעשות :

1.לשלם מראש או בחלקים, כלומר, לנקוט בדיוק בגישה ההפוכה.

2.לבצע בעיקר העברות בנקאיות על מנת שזמן המשלוח של הצ'קים בדואר לא יהווה פקטור (במיוחד בלהתחשב ביעילות של דואר ישראל המוטלת בספק…).

לשיטת העבודה הזו יש גם בונוס מבחינתכם מכיוון שכך תוכלו להיות בטוחים שכל מה שאתה מקבלים מהפרילנסר יוכר לכם כהוצאה מוכרת במס הכנסה עוד לפני תום שנת המס (במיוחד אם מדובר בעוסקים פטורים שמוציאים קבלות רק לאחר קבלת הכסף בפועל

לסיכום, עבודה מול פרילנסרים יכולה להיות אחת משיטות העבודה הטובות והיעילות ביותר שעידן "העבודה בפיג'מה" יכול לתת לנו,  אבל רק כל עוד יודעים איך לעשות זאת נכון.

בהצלחה!

פבר 01

כמה לשלם על מאמר?

לפני שנתיים וחצי כתבתי למה לכותבי תוכן לא כדאי לקחת עבודות במחירים זולים, אבל לא התייחסתי לצד השני של המטבע :  כמה שווה לי בתור בעל אתר, מקדם או משווק לשלם עבור כל מאמר / פוסט ?

במקום להתחיל להתפלסף ולכתוב מניפסט, החלטתי פשוט לנפץ כמה מיתוסים על כל מה שקשור להזמנת תכנים, והנה מה שנראה לי הכי חשוב :

יותר מאמרים זה תמיד טוב

נכון שאם אתם מזמינים הרבה מאמרים בבת אחת, אתם משלמים פחות לכל מאמר בגלל שכושר המיקוח שלכם הוא  גדול יותר, אבל אתם מסתכנים בכך שתקבלו מאמרים באיכות נמוכה יותר. יש לכך שלוש סיבות עיקריות :

1.רוב כותבי התוכן שעובדים על כמויות ומחיר נמוך לכל מאמר צריכים לכתוב 2-3 מאמרים לשעה (לכל הפחות) כדי שההזמנה תשתלם להם. הבעיה היא שבדרך כלל המהירות באה על חשבון האיכות ולכן אתם מקבלים מאמרים איכותיים פחות.

יכול להיות שתוכלו להשתמש במאמרים האלו להחלפת מאמרים או פרסום בבלוגים שהקמתם על וורדפרס, אבל בסופו של דבר, שיטות הקידום האלו כבר לא אפקטיביות לטווח הארוך גם אם כרגע הן עובדות בגוגל ישראל. בין היתר, גוגל בוחן את האתר שלכם על פי איכות האתרים שמקשרים אליו ואם אתם מקשרים אליו בעיקר מבלוגים ומאמרים שאף אחד לא קורא, כנראה שלא תתקדמו הרבה.

2.אתם לא תמיד יודעים מי באמת כותב את התוכן… למרבה המזל, רוב החברות שמכבדות את עצמן יגידו לכם במפורש שהם משתמשות בכותבי תכנים כדי לכתוב את התוכן שלכם ורובן גם יבצעו בקרת איכות.

הבעיה מתחילה כאשר אתם פונים ל"מאכרים" שיבטיחו לכם שהם כותבים את כל המאמרים בעצמם, אבל האמת היא שהם מעבירים את המאמרים לכותבים אחרים כדי להרוויח יותר. הכותבים האחרים מקבלים פחות עבור כל מאמר ולכן אתם עלולים לשלם יותר על תוכן איכותי פחות. לפעמיים מדובר גם בהבדלים של קרוב ל –  50% לעומת חברות שמעסיקות כותבים באופן מסודר.

3.גם לכותב התוכן הטוב ביותר נגמרים הרעיונות בסופו של דבר. לכן עדיף שבשלב מסוים תיקחו גם כותבים נוספים על מנת לרענן את השורות ולהפיק מאמרים מעניינים בסגנון קצת אחר. בכל מקרה, אם אתם מתואמים עם הכותב שלכם למספר גדול של מאמרים לחודש, הודיעו לו מראש שבתקופה הקרובה נפח העבודה יהיה נמוך יותר.

תמיד כדאי לקחת את המאמרים ברמה "מקצועית"

אני באופן אישי לא מבדיל בין מאמרים שמיועדים ל – "קידום אתרים" לבין מאמרים מקצועיים שמיועדים לעמודי בית, פינת טיפים או פרסום באתרי חדשות בדיוק בגלל מה שציינתי בסוף הסעיף הראשון של החלק הקודם. עם זאת, יש חברות שמציעות כמה רמות של מאמרים, ואני בהחלט מכבד את זה, גם אם לפעמיים התוצאות מצחיקות (באתר אחד שלא אזכיר את שמו רשום בפירוש שרק מאמרים מקצועיים נותנים ערך לגולש…)

בכל מקרה, השאלה היא האם מה שמוכרים לכם כמקצועי הוא בהכרח מקצועי. במידה ויש אפשרות לראות דוגמאות כתיבה באתר, שימו לב להבדלים בין הרמות השונות ונסו לחשוב אם הרמה המקצועית היא באמת מספיק מקצועית בשבילכם, או שההבדלים הם זניחים. לפעמיים גם הרמה הגבוהה ביותר לא תיראה לכם מספיק טובה. אם אין דוגמאות באתר, בקשו שישלחו לכם דוגמאות כתיבה.

אני יכול תמיד לחפש מישהו שיכתוב לי מאמר לדוגמה בחינם

אף אחד לא עובד בחינם, וגם אם אתם רוצים לקבל מאמר דוגמה שייכתב במיוחד בשבילכם, התכוננו לשלם עליו. במקרה הכי גרוע, בקשו מאמר קצר יחסית של 300-400 מילה כדי לבדוק את האיכות של המאמר. זה גם יתרום לתיאום הציפיות בינכם לבין הכותב כך שלא תזמינו עשרה מאמרים ורק בדיעבד תגלו שהם ממש לא ברמה לה ציפיתם. (וגם אני נכוויתי לא פעם בקטע הזה).

תיקונים

אחת הסיטואציות בה מתעוררים הכי הרבה מחלוקות בין הכותבים לבין הלקוחות שלהם הוא כאשר יש לתקן או לשפץ את המאמר הקיים. בעיקרון יש שתי דרכים לעבור את המשוכה הזו בלי ששום צד יפגע :

1.לקבוע מראש תעריף מעט גבוה יותר שיכלול גם תיקון אחד או שניים.

2.לקבוע שתיקון מאמרים יעשה פר שעה ולא פר מילה. החיסרון בשיטה הזו הוא שאתם לא יודעים אם הכותב לא מורח את הזמן כדי לקבל יותר כסף.

תמונות ותוספות

כבר כמה שנים שאף אחד לא משלה את עצמו שאפשר פשוט לקחת תמונות מגוגל תמונות ולצאת מזה בזול. בהרבה מקרים קרה שבעלי אתרים נתבעו בסכומים של עשרות אלפי שקלים עקב הפרת זכויות יוצרים. בדרך כלל הם לא היו צריכים אמנם לשלם את כל הסכום, אבל זה ממש לא נעים לקבל יום אחד מכתב מעורך דין…

לכן מה שבדרך כלל עושים זה להשתמש במאגרי תמונות בתשלום ולקנות קרדיט של תמונות שיאפשר לכם לשלם מחיר יחסית נמוך פר תמונה. יש גם לא מעט מאגרי תמונות חופשיים,  אבל קחו בחשבון שברובם צריך לתת קרדיט ליוצר המקורי כולל קישור.

מכיוון שבדרך כלל אתם לא תתחילו לחפש תמונות לכל מאמר ששולחים לכם ולא בטוח שתדעו מהי התמונה הכי מתאימה בלי לקרוא כל מילה במאמר, מקובל לתת את הבחירה לכותב התכנים שלכם שיטמיע בטיוטה של המאמר את התמונות עם סימון המים של מאגר התמונות ואתם תקנו את התמונות ותטמיעו אותם בגרסה הסופית (אפשר גם לתת לכותב גישה לחשבון שלכם במאגר אם אתם סומכים עליו מספיק).

מכיוון שלכותב המאמר לוקח זמן לחפש את התמונות, גם כאן אתם צריכים לקבוע אתו על פי איזה מודל לשלם לו עבור הזמן הזה. בכל מקרה, עדיף שתבחרו בעצמכם באיזה מאגר בתשלום להשתמש כדי שהכותב לא יצרך לשוטט בעצמו בין כל המאגרים ולבזבז עוד זמן יקר.

מקווה שעזרתי לכם קצת לתכנן טוב יותר את אסטרטגיית בניית התוכן שלכם בצורה שלא תרושש אתכם מבלי לוותר על איכות המאמרים. אם יש לכם שאלה או הערה / הארה, אל תהססו להגיב.

יול 05

על האורך הנכון לתוכן

בעידן שבו רובינו "מבזבזים" חלק ניכר מזמן הרשת שלנו בתוך רשתות חברתיות, ברור שהיכולת שלנו להתרכז במאמרים ארוכים התקצרה. לכן,  בדרך כלל כששואלים אותי מהו האורך האופטימאלי לתוכן, אני עונה שבין 350 ל-800 מילה. מצד אחד זה אורך מספיק ארוך בשביל שמנועי חיפוש יעריכו אותו, ומצד שני הוא לא מקשה יותר מדי על הגולש שיכול לקרוא אותו במשך כמה דקות בלבד.

מנגד, יש מחקרים (כן, ממש מחקרים) שמצאו שאנשים נוטים לזנוח פוסט ממוצע אחרי שבע דקות שזה המון לדעתי. בזמן הזה הם מספיקים לקרוא בין 200 ל-250 מילים לדקה, מה שהוביל את החוקרים למסקנה זהירה שהפוסט הממוצע "צריך" להיות באורך שבין 1400 ל-1750 מילה, למרות שגם הם מזהירים שלא כדאי להפוך כל פוסט שלכם בכוח לפוסט כל כך ארוך ושיש פוסטים הרבה יותר קצרים שמשיגים את מטרתם.

לדעתי השאלה שאותה אתם צריכים לשאול את עצמכם היא למי מיועד התוכן – אם התוכן מיועד לקהל מקצועי, יכול להיות שגם 2000 מילים זה לא יותר מדי, במיוחד אם זה קהל שיש לו מיומנות שימוש גבוהה באינטרנט, והוא שומר מאמרים לקריאה מאוחרת יותר. מצד שני, אם אתם כותבים לקהל יעד כללי שרק רוצה לקרוא ידיעה ולהמשיך הלאה בגלישה, אין לדעתי שום סיבה לעבור את ה-1000 מילים, אלא אם כן יש לכם המון מידע למסור ואתם לא יכולים לוותר עליו בכל תנאי. וגם במקרה כזה, הייתי אומר שכדאי לכם לחלק את הטקסט לפסקאות קצרות עם כותרת משנה כל מספר פסקאות, פשוט כדי שיהיה נוח לקרוא את התוכן.

ומה עם רשתות חברתיות באמת?

ברשתות חברתיות החוקים הם קצת אחרים ומסתבר ש-"לחפור" לחברים שלכם עם פוסטים של מעל שתי שורות (בערך 120 תווים) זה קצת פחות אפקטיבי מפוסטים ארוכים או קצרים יותר (אם הפוסט שלכם כולל גם שאלה אפשר גם קצת פחות מזה). מצד שני, יוצא לי לראות קבוצות בפייסבוק עם דיונים ארוכים ומאוד פורים, כך שאני חייב לחזור על ההמלצה שלי מהחלק הקודם : הפעילו את השכל הישר שלכם, שימו לב מהו הלך הרוח בקבוצה או בדף, האם אנשים נוטים להדביק פוסטים ארוכים או קצרים ומה התגובות של אנשים אחרים לפוסטים האלו… יש כאלו שבשבילם פייסבוק הוא סוג של פורום מתקדם ויש כאלו שממש יעקמו את האף  כל פעם שהם יצטרכו לקרוא סטטוס ארוך כאורך הגלות…

באופן מפתיע, הדבר נכון גם לטוויטר, שם ציוצים עם האורך המקסימלי של 140 תווים לא תמיד משיגים את האפקט הרצוי.

לסיכום, אין אורך אחד נכון למאמר, פוסט או סטטוס באינטרנט והכול תלוי בסיטואציה : במסר אותו אתם רוצים להעביר, בקהל היעד, במדיום בו אתם משתמשים וכו'.

ספט 17

מאמר בשלושים ש"ח?! – פשוט אמרו לא…

הרעיון לפוסט הזה עלה לי בעקבות שינוי הלך רוח קיצוני שרואים בעולם קידום האתרים הישראלי בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים : לא עובר כמעט שום יום בלי פוסט או מחקר (בין אם בארץ ובין אם בחו"ל) שמנסה להסביר לנו שבניית הקישורים כבר לא אפקטיבית כמו קודם ואנחנו צריכים להתרכז בכתיבת תכנים שימשכו אלינו גולשים וקישורים, תכנים איכותיים שלא ייראו כמו סתם מאמרים שדחפנו בכוח כדי לתפוס מילות מפתח.

יש לציין שלא כולם מסכימים לחלוטין עם התזה הזאת וחברות שקידום אתרים הוא ב- DNA"" שלהן עדיין מבצעות הרבה החלפות של קישורים דרך מאמרים באיכות טובה (לא אתרי לווין) ורואים תוצאות חיוביות, אבל זה לא המקום להיכנס לדיון על קידום טבעי או לא טבעי, אלא רק להסביר מדוע פתאום כולם מדברים הרבה מאוד על תוכן איכותי…

רגע – אז מה הבעיה פה? זו לא אמורה להיות Win Win Situation?

כן, אבל זה ממש לא מה שקורה בפועל…

לכאורה, היינו מצפים שמעמדם של כותבי התוכן ישתפר והם יוכלו לדרוש יותר כסף עבור העבודה שלהם, אבל מה שמתרחש בפועל ממה
שאני רואה ומשיחות עם קולגות הוא בדיוק להפך : הרצון העז לתוכן איכותי או איכותי למחצה (כלומר, כזה שיהיה לפחות קריא ולא יעליב את האינטליגנציה של הקורא בגיבובי משפטים רובוטיים על איך לבחור חברת ניקיון), הוביל לכך שהיום יש הרבה כותבי מאמרים שמעדיפים לעבוד דרך חברות תיווך המספקות להם הרבה מאוד עבודה, אך בשכר נמוך יחסית (אחרי הכול, החברות האלו מוכרות את התוכן ללקוחות במחיר גבוה יותר).

[במאמר מוסגר אציין שהמצחיק הוא שחלק משירותי כתיבת התכנים מסווגים ככתיבת תכנים לאתרי מאמרים, וזאת למרות שמצבם של אתרי המאמרים הישראלים מעולם לא היה גרוע יותר : לפחות שליש מהאתרים הוותיקים הפסיקו לאשר מאמרים חדשים, או שהממשק שלהם הפך להיות בלתי נסבל על דפדפנים מודרניים. והאמת, אחרי רצף של עדכוני פנדה ופינגווין שכולנו כבר הלכנו בו לאיבוד, זה היה צפוי…]

כיצד יכול להיות שיש כל כך הרבה כותבי מאמרים שעדיין מוכנים לעבוד בתנאים כאלו?

בגדול ולמרות שלהכליל זה תמיד בעייתי, אני מזהה שתי קבוצות שונות של כותבי תכנים שלכל אחת מהן גישה שונה במקצת :

1.קבוצה ראשונה של כותבי תוכן בתחילת דרכם, אולי אפילו סטודנטים שמוכנים לעבוד בשביל מחירים נמוכים יחסית מתוך מחשבה כי הם בכל מקרה יקבלו המון עבודה ועבודה = כסף.

 2.קבוצה שנייה של כותבי תוכן וותיקים יותר, אולי אפילו כאלו שסיימו את הצבא לפני עשור שבחרו בתחום כמקצוע ומבחינתם זמן אמנם שווה כסף, אבל הם גם יודעים להציב לעצמם גבולות.

בתור מי שעבר בהדרגה מהקבוצה הראשונה לקבוצה השנייה במשך השנתיים האחרונות, אני יכול להעיד מניסיון אישי שעבודה מרובה תחת לחץ ושכר נמוך אולי מעלה את התפוקה, אבל פוגעת ביצירתיות שהוא הלחם והחמאה של המקצוע :  ברגע שצריכים לכתוב את המאמר ה – 50 על איך לפרסם באדוורדס ולדחוף מילות מפתח (כן, עדיין עושים את זה), הדבר האחרון שיש אליו כוח זה לחשוב איך לפלפל את המאמר, אלא רוצים פשוט לכתוב אותו כמה שיותר מהר כדי לצאת ידי חובה

כמובן שיש חברות קידום שמאמרים כאלו מספיקים להן מכיוון שהן מנהלות מספר גדול מאוד של אתרים והתקציב שלהן מוגבל, אבל מנקודת המבט של כותבי התכנים שרוצים לחשוב גם על הטווח הרחוק ואולי להתברג יום אחד כעורכי תוכן באתרים גדולים, דעתי הצנועה היא שהשאיפה צריכה להיות איכות על פני כמות, גם על מנת להוציא מתחת ידינו עבודה איכותית יותר, וגם על מנת להרגיל את הלקוחות שלנו שבניגוד למה שהם חושבים, הזמנה של 100 מאמרים ב – 3,000 ש"ח לא תעשה לאתר שלהם טוב….

ואסיים במה שכתבתי בכותרת : לפעמיים להגיד לא לעבודה בשכר בעייתי, נראית אולי כמו החלטה טיפשית באותו רגע, אבל תדמית ומוניטין לא קונים בכסף, אלא בעבודה קשה והזכות שלנו בתור פרילנסרים ועצמאיים לסרב למה שלא מתאים לנו…

מאמרים ישנים יותר «

שינוי גודל גופנים