פבר 01

כמה לשלם על מאמר?

לפני שנתיים וחצי כתבתי למה לכותבי תוכן לא כדאי לקחת עבודות במחירים זולים, אבל לא התייחסתי לצד השני של המטבע :  כמה שווה לי בתור בעל אתר, מקדם או משווק לשלם עבור כל מאמר / פוסט ?

במקום להתחיל להתפלסף ולכתוב מניפסט, החלטתי פשוט לנפץ כמה מיתוסים על כל מה שקשור להזמנת תכנים, והנה מה שנראה לי הכי חשוב :

יותר מאמרים זה תמיד טוב

נכון שאם אתם מזמינים הרבה מאמרים בבת אחת, אתם משלמים פחות לכל מאמר בגלל שכושר המיקוח שלכם הוא  גדול יותר, אבל אתם מסתכנים בכך שתקבלו מאמרים באיכות נמוכה יותר. יש לכך שלוש סיבות עיקריות :

1.רוב כותבי התוכן שעובדים על כמויות ומחיר נמוך לכל מאמר צריכים לכתוב 2-3 מאמרים לשעה (לכל הפחות) כדי שההזמנה תשתלם להם. הבעיה היא שבדרך כלל המהירות באה על חשבון האיכות ולכן אתם מקבלים מאמרים איכותיים פחות.

יכול להיות שתוכלו להשתמש במאמרים האלו להחלפת מאמרים או פרסום בבלוגים שהקמתם על וורדפרס, אבל בסופו של דבר, שיטות הקידום האלו כבר לא אפקטיביות לטווח הארוך גם אם כרגע הן עובדות בגוגל ישראל. בין היתר, גוגל בוחן את האתר שלכם על פי איכות האתרים שמקשרים אליו ואם אתם מקשרים אליו בעיקר מבלוגים ומאמרים שאף אחד לא קורא, כנראה שלא תתקדמו הרבה.

2.אתם לא תמיד יודעים מי באמת כותב את התוכן… למרבה המזל, רוב החברות שמכבדות את עצמן יגידו לכם במפורש שהם משתמשות בכותבי תכנים כדי לכתוב את התוכן שלכם ורובן גם יבצעו בקרת איכות.

הבעיה מתחילה כאשר אתם פונים ל"מאכרים" שיבטיחו לכם שהם כותבים את כל המאמרים בעצמם, אבל האמת היא שהם מעבירים את המאמרים לכותבים אחרים כדי להרוויח יותר. הכותבים האחרים מקבלים פחות עבור כל מאמר ולכן אתם עלולים לשלם יותר על תוכן איכותי פחות. לפעמיים מדובר גם בהבדלים של קרוב ל –  50% לעומת חברות שמעסיקות כותבים באופן מסודר.

3.גם לכותב התוכן הטוב ביותר נגמרים הרעיונות בסופו של דבר. לכן עדיף שבשלב מסוים תיקחו גם כותבים נוספים על מנת לרענן את השורות ולהפיק מאמרים מעניינים בסגנון קצת אחר. בכל מקרה, אם אתם מתואמים עם הכותב שלכם למספר גדול של מאמרים לחודש, הודיעו לו מראש שבתקופה הקרובה נפח העבודה יהיה נמוך יותר.

תמיד כדאי לקחת את המאמרים ברמה "מקצועית"

אני באופן אישי לא מבדיל בין מאמרים שמיועדים ל – "קידום אתרים" לבין מאמרים מקצועיים שמיועדים לעמודי בית, פינת טיפים או פרסום באתרי חדשות בדיוק בגלל מה שציינתי בסוף הסעיף הראשון של החלק הקודם. עם זאת, יש חברות שמציעות כמה רמות של מאמרים, ואני בהחלט מכבד את זה, גם אם לפעמיים התוצאות מצחיקות (באתר אחד שלא אזכיר את שמו רשום בפירוש שרק מאמרים מקצועיים נותנים ערך לגולש…)

בכל מקרה, השאלה היא האם מה שמוכרים לכם כמקצועי הוא בהכרח מקצועי. במידה ויש אפשרות לראות דוגמאות כתיבה באתר, שימו לב להבדלים בין הרמות השונות ונסו לחשוב אם הרמה המקצועית היא באמת מספיק מקצועית בשבילכם, או שההבדלים הם זניחים. לפעמיים גם הרמה הגבוהה ביותר לא תיראה לכם מספיק טובה. אם אין דוגמאות באתר, בקשו שישלחו לכם דוגמאות כתיבה.

אני יכול תמיד לחפש מישהו שיכתוב לי מאמר לדוגמה בחינם

אף אחד לא עובד בחינם, וגם אם אתם רוצים לקבל מאמר דוגמה שייכתב במיוחד בשבילכם, התכוננו לשלם עליו. במקרה הכי גרוע, בקשו מאמר קצר יחסית של 300-400 מילה כדי לבדוק את האיכות של המאמר. זה גם יתרום לתיאום הציפיות בינכם לבין הכותב כך שלא תזמינו עשרה מאמרים ורק בדיעבד תגלו שהם ממש לא ברמה לה ציפיתם. (וגם אני נכוויתי לא פעם בקטע הזה).

תיקונים

אחת הסיטואציות בה מתעוררים הכי הרבה מחלוקות בין הכותבים לבין הלקוחות שלהם הוא כאשר יש לתקן או לשפץ את המאמר הקיים. בעיקרון יש שתי דרכים לעבור את המשוכה הזו בלי ששום צד יפגע :

1.לקבוע מראש תעריף מעט גבוה יותר שיכלול גם תיקון אחד או שניים.

2.לקבוע שתיקון מאמרים יעשה פר שעה ולא פר מילה. החיסרון בשיטה הזו הוא שאתם לא יודעים אם הכותב לא מורח את הזמן כדי לקבל יותר כסף.

תמונות ותוספות

כבר כמה שנים שאף אחד לא משלה את עצמו שאפשר פשוט לקחת תמונות מגוגל תמונות ולצאת מזה בזול. בהרבה מקרים קרה שבעלי אתרים נתבעו בסכומים של עשרות אלפי שקלים עקב הפרת זכויות יוצרים. בדרך כלל הם לא היו צריכים אמנם לשלם את כל הסכום, אבל זה ממש לא נעים לקבל יום אחד מכתב מעורך דין…

לכן מה שבדרך כלל עושים זה להשתמש במאגרי תמונות בתשלום ולקנות קרדיט של תמונות שיאפשר לכם לשלם מחיר יחסית נמוך פר תמונה. יש גם לא מעט מאגרי תמונות חופשיים,  אבל קחו בחשבון שברובם צריך לתת קרדיט ליוצר המקורי כולל קישור.

מכיוון שבדרך כלל אתם לא תתחילו לחפש תמונות לכל מאמר ששולחים לכם ולא בטוח שתדעו מהי התמונה הכי מתאימה בלי לקרוא כל מילה במאמר, מקובל לתת את הבחירה לכותב התכנים שלכם שיטמיע בטיוטה של המאמר את התמונות עם סימון המים של מאגר התמונות ואתם תקנו את התמונות ותטמיעו אותם בגרסה הסופית (אפשר גם לתת לכותב גישה לחשבון שלכם במאגר אם אתם סומכים עליו מספיק).

מכיוון שלכותב המאמר לוקח זמן לחפש את התמונות, גם כאן אתם צריכים לקבוע אתו על פי איזה מודל לשלם לו עבור הזמן הזה. בכל מקרה, עדיף שתבחרו בעצמכם באיזה מאגר בתשלום להשתמש כדי שהכותב לא יצרך לשוטט בעצמו בין כל המאגרים ולבזבז עוד זמן יקר.

מקווה שעזרתי לכם קצת לתכנן טוב יותר את אסטרטגיית בניית התוכן שלכם בצורה שלא תרושש אתכם מבלי לוותר על איכות המאמרים. אם יש לכם שאלה או הערה / הארה, אל תהססו להגיב.

יול 05

על האורך הנכון לתוכן

בעידן שבו רובינו "מבזבזים" חלק ניכר מזמן הרשת שלנו בתוך רשתות חברתיות, ברור שהיכולת שלנו להתרכז במאמרים ארוכים התקצרה. לכן,  בדרך כלל כששואלים אותי מהו האורך האופטימאלי לתוכן, אני עונה שבין 350 ל-800 מילה. מצד אחד זה אורך מספיק ארוך בשביל שמנועי חיפוש יעריכו אותו, ומצד שני הוא לא מקשה יותר מדי על הגולש שיכול לקרוא אותו במשך כמה דקות בלבד.

מנגד, יש מחקרים (כן, ממש מחקרים) שמצאו שאנשים נוטים לזנוח פוסט ממוצע אחרי שבע דקות שזה המון לדעתי. בזמן הזה הם מספיקים לקרוא בין 200 ל-250 מילים לדקה, מה שהוביל את החוקרים למסקנה זהירה שהפוסט הממוצע "צריך" להיות באורך שבין 1400 ל-1750 מילה, למרות שגם הם מזהירים שלא כדאי להפוך כל פוסט שלכם בכוח לפוסט כל כך ארוך ושיש פוסטים הרבה יותר קצרים שמשיגים את מטרתם.

לדעתי השאלה שאותה אתם צריכים לשאול את עצמכם היא למי מיועד התוכן – אם התוכן מיועד לקהל מקצועי, יכול להיות שגם 2000 מילים זה לא יותר מדי, במיוחד אם זה קהל שיש לו מיומנות שימוש גבוהה באינטרנט, והוא שומר מאמרים לקריאה מאוחרת יותר. מצד שני, אם אתם כותבים לקהל יעד כללי שרק רוצה לקרוא ידיעה ולהמשיך הלאה בגלישה, אין לדעתי שום סיבה לעבור את ה-1000 מילים, אלא אם כן יש לכם המון מידע למסור ואתם לא יכולים לוותר עליו בכל תנאי. וגם במקרה כזה, הייתי אומר שכדאי לכם לחלק את הטקסט לפסקאות קצרות עם כותרת משנה כל מספר פסקאות, פשוט כדי שיהיה נוח לקרוא את התוכן.

ומה עם רשתות חברתיות באמת?

ברשתות חברתיות החוקים הם קצת אחרים ומסתבר ש-"לחפור" לחברים שלכם עם פוסטים של מעל שתי שורות (בערך 120 תווים) זה קצת פחות אפקטיבי מפוסטים ארוכים או קצרים יותר (אם הפוסט שלכם כולל גם שאלה אפשר גם קצת פחות מזה). מצד שני, יוצא לי לראות קבוצות בפייסבוק עם דיונים ארוכים ומאוד פורים, כך שאני חייב לחזור על ההמלצה שלי מהחלק הקודם : הפעילו את השכל הישר שלכם, שימו לב מהו הלך הרוח בקבוצה או בדף, האם אנשים נוטים להדביק פוסטים ארוכים או קצרים ומה התגובות של אנשים אחרים לפוסטים האלו… יש כאלו שבשבילם פייסבוק הוא סוג של פורום מתקדם ויש כאלו שממש יעקמו את האף  כל פעם שהם יצטרכו לקרוא סטטוס ארוך כאורך הגלות…

באופן מפתיע, הדבר נכון גם לטוויטר, שם ציוצים עם האורך המקסימלי של 140 תווים לא תמיד משיגים את האפקט הרצוי.

לסיכום, אין אורך אחד נכון למאמר, פוסט או סטטוס באינטרנט והכול תלוי בסיטואציה : במסר אותו אתם רוצים להעביר, בקהל היעד, במדיום בו אתם משתמשים וכו'.

ספט 17

מאמר בשלושים ש"ח?! – פשוט אמרו לא…

הרעיון לפוסט הזה עלה לי בעקבות שינוי הלך רוח קיצוני שרואים בעולם קידום האתרים הישראלי בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים : לא עובר כמעט שום יום בלי פוסט או מחקר (בין אם בארץ ובין אם בחו"ל) שמנסה להסביר לנו שבניית הקישורים כבר לא אפקטיבית כמו קודם ואנחנו צריכים להתרכז בכתיבת תכנים שימשכו אלינו גולשים וקישורים, תכנים איכותיים שלא ייראו כמו סתם מאמרים שדחפנו בכוח כדי לתפוס מילות מפתח.

יש לציין שלא כולם מסכימים לחלוטין עם התזה הזאת וחברות שקידום אתרים הוא ב- DNA"" שלהן עדיין מבצעות הרבה החלפות של קישורים דרך מאמרים באיכות טובה (לא אתרי לווין) ורואים תוצאות חיוביות, אבל זה לא המקום להיכנס לדיון על קידום טבעי או לא טבעי, אלא רק להסביר מדוע פתאום כולם מדברים הרבה מאוד על תוכן איכותי…

רגע – אז מה הבעיה פה? זו לא אמורה להיות Win Win Situation?

כן, אבל זה ממש לא מה שקורה בפועל…

לכאורה, היינו מצפים שמעמדם של כותבי התוכן ישתפר והם יוכלו לדרוש יותר כסף עבור העבודה שלהם, אבל מה שמתרחש בפועל ממה
שאני רואה ומשיחות עם קולגות הוא בדיוק להפך : הרצון העז לתוכן איכותי או איכותי למחצה (כלומר, כזה שיהיה לפחות קריא ולא יעליב את האינטליגנציה של הקורא בגיבובי משפטים רובוטיים על איך לבחור חברת ניקיון), הוביל לכך שהיום יש הרבה כותבי מאמרים שמעדיפים לעבוד דרך חברות תיווך המספקות להם הרבה מאוד עבודה, אך בשכר נמוך יחסית (אחרי הכול, החברות האלו מוכרות את התוכן ללקוחות במחיר גבוה יותר).

[במאמר מוסגר אציין שהמצחיק הוא שחלק משירותי כתיבת התכנים מסווגים ככתיבת תכנים לאתרי מאמרים, וזאת למרות שמצבם של אתרי המאמרים הישראלים מעולם לא היה גרוע יותר : לפחות שליש מהאתרים הוותיקים הפסיקו לאשר מאמרים חדשים, או שהממשק שלהם הפך להיות בלתי נסבל על דפדפנים מודרניים. והאמת, אחרי רצף של עדכוני פנדה ופינגווין שכולנו כבר הלכנו בו לאיבוד, זה היה צפוי…]

כיצד יכול להיות שיש כל כך הרבה כותבי מאמרים שעדיין מוכנים לעבוד בתנאים כאלו?

בגדול ולמרות שלהכליל זה תמיד בעייתי, אני מזהה שתי קבוצות שונות של כותבי תכנים שלכל אחת מהן גישה שונה במקצת :

1.קבוצה ראשונה של כותבי תוכן בתחילת דרכם, אולי אפילו סטודנטים שמוכנים לעבוד בשביל מחירים נמוכים יחסית מתוך מחשבה כי הם בכל מקרה יקבלו המון עבודה ועבודה = כסף.

 2.קבוצה שנייה של כותבי תוכן וותיקים יותר, אולי אפילו כאלו שסיימו את הצבא לפני עשור שבחרו בתחום כמקצוע ומבחינתם זמן אמנם שווה כסף, אבל הם גם יודעים להציב לעצמם גבולות.

בתור מי שעבר בהדרגה מהקבוצה הראשונה לקבוצה השנייה במשך השנתיים האחרונות, אני יכול להעיד מניסיון אישי שעבודה מרובה תחת לחץ ושכר נמוך אולי מעלה את התפוקה, אבל פוגעת ביצירתיות שהוא הלחם והחמאה של המקצוע :  ברגע שצריכים לכתוב את המאמר ה – 50 על איך לפרסם באדוורדס ולדחוף מילות מפתח (כן, עדיין עושים את זה), הדבר האחרון שיש אליו כוח זה לחשוב איך לפלפל את המאמר, אלא רוצים פשוט לכתוב אותו כמה שיותר מהר כדי לצאת ידי חובה

כמובן שיש חברות קידום שמאמרים כאלו מספיקים להן מכיוון שהן מנהלות מספר גדול מאוד של אתרים והתקציב שלהן מוגבל, אבל מנקודת המבט של כותבי התכנים שרוצים לחשוב גם על הטווח הרחוק ואולי להתברג יום אחד כעורכי תוכן באתרים גדולים, דעתי הצנועה היא שהשאיפה צריכה להיות איכות על פני כמות, גם על מנת להוציא מתחת ידינו עבודה איכותית יותר, וגם על מנת להרגיל את הלקוחות שלנו שבניגוד למה שהם חושבים, הזמנה של 100 מאמרים ב – 3,000 ש"ח לא תעשה לאתר שלהם טוב….

ואסיים במה שכתבתי בכותרת : לפעמיים להגיד לא לעבודה בשכר בעייתי, נראית אולי כמו החלטה טיפשית באותו רגע, אבל תדמית ומוניטין לא קונים בכסף, אלא בעבודה קשה והזכות שלנו בתור פרילנסרים ועצמאיים לסרב למה שלא מתאים לנו…

אפר 22

שיווק באמצעות תוכן ותוכן אינטליגנטי

שיווק באמצעות תוכן או Content Marketing הוא תחום שהולך וצובר תאוצה בעולם ככל שיותר ויותר חברות וגופי מדיה מבינים שהצורה הקלאסית של תוכן שיווקי כבר אינה יעילה מספיק : בעולם בו כולם מנסים לדחוף לנו מוצרים ושירותים שונים באמצעות עמודי נחיתה, באנרים, פרסומות וידאו ושלל תופעות אינטרנטיות מעיקות יותר ופחות, קשה עד בלתי אפשרי לתפוס את תשומת הלב שלנו. לפיכך, חייבים למצוא דרכים חדשות לשלב את המסרים השיווקים בתוך התכנים הקיימים, אם בצורה מודעת ואם בצורה לא מודעת.

 אם בכנס NextCase  שמענו על ההצלחה של בזק ששיווקה בהצלחה את שירותי הענן שלה דרך פרסום כתבות שהשתלבו בתוכן המערכתי של אתרים קיימים, החודש התפרסמה במגזין דה מרקר החודשי כתבה גדולה שעסקה בנושא של "תוכן אינטליגנטי", כלומר, תוכן שנוצר על ידי או עבור החברות הגדולות ואינו בהכרח תוכן שיווקי טהור. לדוגמה, קולגייט משלבת באתר שלה מידע אודות בריאות הפה במטרה להיות מזוהה עם התחום וכך להפוך להיות יותר מסתם עוד חברה שמוכרת משחות ומברשות שיניים, לפחות מבחינה תדמיתית. אפילו הגראדיאן הבריטי הכריז על הקמתה של מחלקת תוכן ייעודית לנושא.

הבעיה עם התוכן האינטליגנטי היא שלא תמיד ברור היכן עובר הגבול בין החלק האינפורמטיבי לפרסומת, ובמיוחד ברשת, בה אתרים לא חייבים להקיף תוכן שיווקי במסגרת שחורה בולטת ולרשום באופן בולט "תוכן פרסומי" על כל תוכן שממומן על ידי חברה כזו או אחרת. התוצאה היא שכל אתר קובע לעצמו מעין קוד אתי פנימי. לדוגמה,חורים ברשת אמנם ידוע כאתר שמכיל לא מעט תוכן שיווקי, אך יאמר לזכותו שהוא מקפיד להדגיש שמדובר בתוכן כזה בצורה בולטת גם אם התוכן עצמו נכתב על ידי הצוות הקבוע של האתר.

ומה יש למאט קאטס להגיד על זה?

באופן מפתיע, גם לגוגל יש מה להגיד על תוכן שיווקי, ולפי ראש מחלקת הספאם שלה, מאט קאטס,  אם אתם משתמשים בתוכן שפרסמתם תמורת תשלום, אתם חייבים להקפיד שכל הקישורים שיוצאים ממנו יהיו קישורי nofollow, כלומר, קישורים שלא מעבירים סמכותיות לדף אליו מפנה הקישור ולא משפיע על הדירוג שלו בתוצאות החיפוש, אחרת אתם מסתכנים בענישה של האתר שלכם. המונח הספציפי בו משתמש קאטס הוא Advertorial, שילוב מין המילים "פרסום" ו – "תוכן עריכתי" באנגלית :

למי שלא מגיע מעולם קידום האתרים, יש להסביר שהלחימה העיקשת של גוגל בקישורים שנקנו תמורת כסף היא לא דבר חדש, אבל עד לפני מספר שנים היה מדובר בעיקר בקישורים שיצאו מתוכן דל שלא היה קשה להבחין שהוא למעשה ספאם מהסוג הנחות ביותר, כשהתוכן עצמו מורכב לעיתים קרובות מטלאים על גבי טלאים של טקסטים ופסקאות. היום לעומת זאת חלק ממקדמי האתרים נעשו מתוחכמים יותר והם משלמים לאתרים מסוימים כסף על מנת שיפרסמו תכנים ארוכים ומושקעים שכוללים בתוכם קישורים לאתרים אותם הם מעוניינים לקדם, וזו בדיוק התופעה אותה גוגל מנסה למנוע (לא בהצלחה יתרה יש לציין).

המצב בארץ לעומת המצב בחו"ל

בחו"ל נושא השיווק באמצעות תוכן הוא מפותח מאוד וניתן למצוא לא מעט כלים וסוכנויות המתמחות בתחום ומעסיקות מספר גדול של פרילנסרים. השוק בעברית הוא כמובן קטן יותר וסביר להניח שמרבית האתרים הגדולים מקושרים למחלקות האינטראקטיב של חברות הפרסום המקומיות, למרות שלנו כגולשים אין דרך לדעת מי בוחש במה ומהי מידת המגמתיות של כל כתבה אותה אנחנו קוראים. לעיתים אפשר לראות קרדיט לחברה שבשמה פורסם המאמר, אבל לרוב מדובר בח ברות קטנות יחסית שהקרדיט בעיקר תורם להן (לעומת החברות הגדולות שהציבור לא תמיד מחבב, אין להם מה להפסיד).

דוגמה אחרת לאופן בו בעלי אינטרסים משפיעים על התוכן אותו אנחנו קוראים ברשת קשורה ליצירתן של קבוצת כוח פוליטיות או כלכליות, וזהו דווקא נושא בה המצב הייחודי בארץ יכול לספק לא מעט חומר קריאה מעניין לגויים (שימו לב בעיקר לאזכורים השונים של ynet)… למתקדמים רצוי להציץ מדי פעם גם באתר העין השביעית.

לעומת זאת, לגבי המצב באתרים הקטנים יותר, אני יכול להעיד שכמעט כל אתר כיום מכיל לא מעט תוכן פרסומי, בעיקר הודות לאתרים אחרים שמפרסמים בו "פוסטים אורחים" למטרות קידום אתרים (נושא שהוא כאמור בעייתי מבחינת גוגל). מקדמי האתרים אמנם לא תמיד מתכוונים שמישהו אכן ייקרא את התוכן (וזו הסיבה שחלק גדול ממנו הוא באיכות כה נמוכה), אבל אין ספק שמדובר במצב שיכול להיות בעייתי לגולש הפשוט שלא תמיד יכול לראות את טביעת האצבע של המקדמים.

לסיכום, בפעם הבאה שאתם קוראים כתבה ברשת המספרת לכם על מוצר מהפכני חדש או אפילו חושפת גילוי מפתיע על סלב, פוליטיקאי וכו', כדאי שתדעו שרוב הסיכויים שמישהו עומד מאחורי הפרסום, ולא מדובר תמיד בשיקולים מערכתיים טהורים.

מאמרים ישנים יותר «