מאי 18

אלמנטור

למרות שוורדפרס היא מערכת ניהול התוכן המובילה כיום ברשת ומותגים רבים כגון דיסני ומרצדס עושים בה שימוש, אחת המגרעות המשמעותיות שלה נעוצה דווקא בכך שהיא תוכננה במקור בתור מערכת לניהול בלוגים כשהחלק הארי מוקדש לכתיבת פוסטים.

במהלך הזמן עריכת עמודי אינפורמציה רגילים הפכה להיות פשוטה יותר, אבל כאשר מתקינים את וורדפרס בלי תוספים ובלי תבניות ספציפיות, עדיין קשה מאוד לעצב עמודים מורכבים כמו כאלו שכוללים הרבה תמונות או מבנים טבלאיים. העורך הרגיל אמנם מזכיר מאוד את זה של וורד, אבל הוא גם מאוד מוגבל.

המגרעה הזו של וורדפרס יצרה שוק עצמאי של בוני תבניות ומתכנתים שמתמחים בהרחבה והתאמה אישית של וורדפרס. אבל גם לאחר שהתוצאה הושלמה, לעורך של האתר או הבעלים שלו עשוי להיות קשה מאוד ליצור עמודים מעוצבים.

הסיבה היא שרוב הפתרונות מתבססים על תגים שמציינים את מיקום האלמנטים השונים בדף. תגים אלו נכתבים ישירות בתוך העורך הויזואלי או עורך הטקסט ולכן השילוב שלהם אינו טבעי למי שמעולם לא התעסק עם קוד המקור של אתרים ברשת (קוד ה – HTML).

בסופו של דבר, אם רוצים לבנות אתרים מורכבים עם וורדפרס, צריך להשקיע לעיתים כמות משאבים נכבדת וכסף על מנת להקים את האתר בדיוק כפי שרצינו, אבל גם אז אנחנו לא מבטיחים לעצמנו שהוא יהיה קל לניהול...

הכירו את הבילדרס

למרבה המזל, למרות שהתקנה פשוטה של וורדפרס לא נותנת פתרון לבעיה הזו, בתקופה האחרונה חלה התקדמות רבה כאשר מפתחים החלו להשתעשע ברעיון של Page Builders. ה – Page Builders מרחיבים את אפשרויות העורך של וורדפרס ומאפשרים ליצור מבנים מורכבים באמצעות שורה של אלמנטים באופן דומה לזה שמציעים שירותים כמו Wix, רק עם כל החופש של וורדפרס!

האמת היא שקיימים לא מעט בילדרים, אבל כאשר בוחרים באיזה אחד להשתמש, אחד הפקטורים הכי חשובים הוא התמיכה בעברית, לא בהכרח ברמת הממשק, אלא יותר ברמת העיצוב : בילדר שלא תומך טוב ביישור מימין לשמאל (RTL) יגרום לתצוגה מעוותת או יכריח אותנו לעשות שימוש בכל מיני דרכים עקלקלות כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים.

לכן, אחד הבילדרים הכי מומלצים למי שבונה אתרי וורדפרס בעברית הוא Elementor, מדובר בפיתוח ישראלי של כמה חבר'ה מ – Pojo Me שמציעה מספר גדול של אפשרות להתאמה אישית עם אלמנטים רבים.

אלמנטור מגיע בשתי גרסאות שונות : גרסה בסיסית וגרסת פרו. גרסת הבסיס מיועדת למי שרוצה לשדרג את העמודים או הפוסטים באתר שלו, ואילו גרסת הפרו מהווה פתרון כולל ועליה ארחיב בהמשך... שתי הגרסאות מתעדכנות באופן תדיר ושווה להתעדכן בבלוג הרשמי של אלמנטור על מנת להתעדכן בפיצ'רים האחרונים ומדריכים כיצד לשלב את אלמנטור עם פלטפורמות פופולאריות.

איך עורכים באמצעות אלמנטור?

לאחר שמתקינים את אלמנטור ממש כמו כל תוסף אחר, מתווספת האפשרות לערוך באמצעות העורך של אלמנטור בנוסף לעורך הרגיל. ברגע שניגשים לעורך, המסך מתחלק לשניים : בצד אחד רשימת האלמנטים של אלמנטור ובצד שני הפוסט או העמוד כפי שהוא יוצג בדפדפן (אפשר לקבוע את החלוקה ידנית)

העמוד בצד שמאל מחולק לאזורים שונים אותם תוכלו לראות אם תזיזו מעליהם את העכבר. כל אזור ניתן להזזה, שכפול או עריכה. כשעוברים למצב עריכה, אפשר למקם באזור את האלמנטים השונים אותם תוכלו לראות בצד ימין (יש עוד אלמנטים רבים שאותם לא רואים בצילום מסך).

באופן זה, קל מאוד לערוך חלקים קיימים בעמוד, בעיקר אם אתם רוצים לחלק אותם לעמודות שונות. אמנם אין מגבלה על כמות האלמנטים שאפשר למקם בכל אזור, אבל עדיף לא ליצור אזורים גדולים מדי על מנת שיהיה קל יותר לערוך את העמוד אם רוצים לבצע שינויים (לדוגמה, בעמוד שאתם קוראים כרגע, כל אלמנט כולל רק כותרת, אזורי טקסט ובאזור הנוכחי גם תמונה...)

אלמנט ספציפי ושימושי במיוחד הוא הוספת מרווח מכיוון שהוא מאפשר לכם לקבוע את המרווח המדויק בין אלמנטים שונים.

אופציה נוספת ולא פחות אפקטיבית היא לערוך את הפונטים השונים באופן גלובאלי, כך שלא תצטרכו לשנות את הגודל של כל כותרת או את צבע הפונט בכל פוסט או עמוד מחדש.

תאימות עם עמודים קיימים

למרות שהעורך של אלמנטור בעצם מתווסף לעורך הטקסט הקיים, הוא לא מחליף אותו ולכן לא משפיע על העמודים הקיימים שנשארים עם העיצוב המקורי שלהם. אם תרצו להמיר עמוד רגיל לאלמנטור, תצטרכו להעתיק את הטקסט מקובץ המקור או הפוסט המקורי (על ידי פתיחה שלו בעמוד נפרד ) ולהתאים אותו לאלמנטור באמצעות פעולות ידניות של העתק הדבק לאזורים המתאימים.

בדרך כלל תרצו לעשות זאת רק לעמודים הסטטיים ולא לכל הפוסטים באתר מכיוון שהם הדבר היחיד שנשאר קבוע (הדבר נכון בעיקר לאתרי תדמית שבנויים על וורדפרס).

למרות זאת, אני חייב לסייג שהדבר נכון לרגע כתיבת שורות אלו, ובהחלט ייתכן שבעתיד תהיה אופציה כזו.

גרסת הפרו

אם אתם רוצים להשתמש באלמנטור בצורה מתקדמת, יש אופציה לעבור לאלמנטור פרו. אלמנטור פרו מאפשרת לכם לשמור אזורים שלמים בתור Widgets ולהשתמש בהם בכל מקום באתר, כך שאתם לא מוגבלים רק לעריכת דפים ופוסטים ויכולים לשנות את התבנית של האתר בקלות, אבל עם כל היתרונות של אלמנטור.

אלמנטור פרו מגיע גם עם תבניות פרו, Widgets  נוספים, יוצר מצגות מובנה, אפשרות לעריכה ישירה של ה – CSS  וחיבור עם פלטפורמות המכירה של WooCommerce .

באופן די מפתיע, המחיר עבור גרסת הפרו הוא נמוך למדי ועולה כ – 50$ דולר לאתר בודד. במחיר הזה אתם יכולים להשתמש בו לזמן בלתי מוגבל, אבל תצטרכו לשלם לשנה נוספת כל פעם שתרצו להמשיך לקבל תמיכה טכנית ועדכונים שונים.

 

לסיכום, אם אתם מעלים הרבה תכנים לאתר שלכם בעצמכם או אפילו שוכרים מישהו שיעשה זאת בשבילכם, שווה לכם לנסות לפחות את הגרסה החינמית של אלמנטור מכיוון שהיא תעניק לאתר מראה מקצועי יותר בלי שתצטרכו להשתמש בעשרות תוספים שונים מכל הספרייה הענקית של וורדפרס.

אפר 09

עבודה מול פרילנסרים

כל בעל עסק שרוצה לשווק את עצמו באינטרנט מוצא בשלב כזה או אחר מכיר את הצורך לעבוד מול פרילנסרים כאשר הוא זקוק לשירותים ספציפיים : החל מכתיבת תוכן והזנה שלו, דרך עיצוב גרפי ועד לתכנות מודלים ספציפיים באתר.

למרות שבישראל תחום הפרילנסרים מפותח מאוד בשל שוק עבודה לא יציב והרצון של הרבה מאוד עובדים בתחומים הטכניים והקראטיביים להיות אדונים לעצמם, מציאת הפרילנסר המתאים ביותר היא לא תמיד משימה פשוטה : אתרי חיפוש הפרילנסרים הייעודים סובלים לא אחת מאינפלציה של מועמדים לפרויקט וגם מציאת פרילנסר טוב דרך גוגל היא לא תמיד קלה כמו שניתן לחשוב (רוב המקומות הראשונים נשלטים על ידי חברות גדולות ואי אפשר לדעת אם תקבלו ייחס אישי).

הנה כמה נקודות מפתח שיעזרו לכם בכל זאת למצוא את הפרילנסר הטוב ביותר :

האם הפרילנס גוזר עליכם קופון?

פרילנסרים רבים אמנם מציגים את עצמם ככאלו שעובדים ישירות מולכם או כאלו שמנהלים צוות קטן של פרילנסרים שעובדים תחתם, אך בפועל הם עשויים להעביר את העבודה למישהו אחר לגמרי, וכאשר העבודה הזו היא בדיוק אותה עבודה שהם היו אמורים לבצע, זו כבר בעיה… לדוגמה, מי ששכרתם בתור כותב תוכן ומעביר את כתיבת התוכן למישהו אחר בזול יותר, למעשה גוזר עליכם קופון וגם עשוי לספק לכם מוצר סופי באיכות נמוכה יותר. לכן, חשוב לעגן בחוזה שהשירותים מתקבלים ממנו בלבד ולא מדובר בסוג של חברה לגיוס פרילנסרים בעצמה.

המלצות וכו'

רוב אתרי גיוס הפרילנסרים משקיעים מאמצים רבים באיתור המלצות מזויפות או כאלו שנכתבו בצורה לא אתית תמורת הנחה וכו', אבל גם הם לא יכולים למגר את התופעה הזו לחלוטין, במיוחד כאשר מדובר באתרים עם קונספט מסוים כמו למשל פייבר (ביצוע עבודות בעלות של כמה דולרים). לכן, אל תסתפקו בדירוג כוכבים מספרי וקראו היטב את כל הביקורות. נסו למצוא ביקורות מפורטות שנראות טוב ולא בהכרח להסתמך רק על מספר ההמלצות.

תפקיד הפרילנס ותחת כמה כובעים הוא עובד

רוב הפרילנסרים מתמקדים כאמור בתחומים מאוד ספציפיים (לשם זאת לקחתם אותם!), ולכן אל תנסו לרכב עליהם ולדרוש מהם לבצע גם דברים שאינם בתחום אחריותם. לדוגמה, אם שכרתם מעצב גרפי ששלח לכם קובץ פוטושופ, אל תצפו שהוא גם יבצע גם "חיתוך HTML" (הפיכת הסקיצה לקוד שהדפדפן מסוגל לקרוא), אלא אם כן זה מוגדר במפורש בחוזה.

תיאום ציפיות ועבודה שוטפת

תיאום הציפיות מול פרילנסרים יכול להיות מכשול שיהרוס לשני הצדדים את  מערכת היחסים גם אם בהתחלה היו להם כוונות טובות. לכן, הדבר הראשון שתרצו לעשות זה לעגן בחוזה את זמן האספקה הכולל של העבודה ובאילו מקרים תוכלו לדרוש תיקונים נוספים ללא עלות נוספת.

מרבית חוסר התיאום מול פרילנסרים נובע מכך שהלקוח מציף את הפרילנס במשימות שהוא לא יכול לעמוד בהן במסגרת הזמן שיש לו ובמיוחד אם הוא שולח משימות חדשות לפני שהוא מקבל את התוצר של הקודמות (רובינו פשוט לא זוכרים מתי שלחנו את המשימה הקודמת ולא טורחים להסתכל במיילים). הדרך הכי טובה להתגבר על הבעיה הזו היא לפתוח קובץ Spreadsheet (אקסל) בדרייב של גוגל ולקבוע התראות אוטומטיות דרך תפריט כלים – > התראות :

תשלום וכו'

גם צורת ואופן התשלום הוא נושא קריטי שגורם למתח קבוע בין הלקוחות לפרילנסרים. למרות שרוב הפרילנסרים רגילים לעבוד בשוטף פלוס 30/60/90, לעתים קרובות לקוחות נוטים לא לשלם אפילו מעבר לכך בגלל תזרים מזומנים וכו'. גם אם הפרילנסר לא מראה בהתחלה את חוסר שביעות הרצון שלו, אם התופעה תחזור על עצמה, מדובר רק בשאלה של זמן עד שהתסכול שנוצר אצלו יגרום לפיצוץ.

 

לכן, יש כמה דברים שאפשר לעשות :

1.לשלם מראש או בחלקים, כלומר, לנקוט בדיוק בגישה ההפוכה.

2.לבצע בעיקר העברות בנקאיות על מנת שזמן המשלוח של הצ'קים בדואר לא יהווה פקטור (במיוחד בלהתחשב ביעילות של דואר ישראל המוטלת בספק…).

לשיטת העבודה הזו יש גם בונוס מבחינתכם מכיוון שכך תוכלו להיות בטוחים שכל מה שאתה מקבלים מהפרילנסר יוכר לכם כהוצאה מוכרת במס הכנסה עוד לפני תום שנת המס (במיוחד אם מדובר בעוסקים פטורים שמוציאים קבלות רק לאחר קבלת הכסף בפועל

לסיכום, עבודה מול פרילנסרים יכולה להיות אחת משיטות העבודה הטובות והיעילות ביותר שעידן "העבודה בפיג'מה" יכול לתת לנו,  אבל רק כל עוד יודעים איך לעשות זאת נכון.

בהצלחה!

פבר 01

כמה לשלם על מאמר?

לפני שנתיים וחצי כתבתי למה לכותבי תוכן לא כדאי לקחת עבודות במחירים זולים, אבל לא התייחסתי לצד השני של המטבע :  כמה שווה לי בתור בעל אתר, מקדם או משווק לשלם עבור כל מאמר / פוסט ?

במקום להתחיל להתפלסף ולכתוב מניפסט, החלטתי פשוט לנפץ כמה מיתוסים על כל מה שקשור להזמנת תכנים, והנה מה שנראה לי הכי חשוב :

יותר מאמרים זה תמיד טוב

נכון שאם אתם מזמינים הרבה מאמרים בבת אחת, אתם משלמים פחות לכל מאמר בגלל שכושר המיקוח שלכם הוא  גדול יותר, אבל אתם מסתכנים בכך שתקבלו מאמרים באיכות נמוכה יותר. יש לכך שלוש סיבות עיקריות :

1.רוב כותבי התוכן שעובדים על כמויות ומחיר נמוך לכל מאמר צריכים לכתוב 2-3 מאמרים לשעה (לכל הפחות) כדי שההזמנה תשתלם להם. הבעיה היא שבדרך כלל המהירות באה על חשבון האיכות ולכן אתם מקבלים מאמרים איכותיים פחות.

יכול להיות שתוכלו להשתמש במאמרים האלו להחלפת מאמרים או פרסום בבלוגים שהקמתם על וורדפרס, אבל בסופו של דבר, שיטות הקידום האלו כבר לא אפקטיביות לטווח הארוך גם אם כרגע הן עובדות בגוגל ישראל. בין היתר, גוגל בוחן את האתר שלכם על פי איכות האתרים שמקשרים אליו ואם אתם מקשרים אליו בעיקר מבלוגים ומאמרים שאף אחד לא קורא, כנראה שלא תתקדמו הרבה.

2.אתם לא תמיד יודעים מי באמת כותב את התוכן… למרבה המזל, רוב החברות שמכבדות את עצמן יגידו לכם במפורש שהם משתמשות בכותבי תכנים כדי לכתוב את התוכן שלכם ורובן גם יבצעו בקרת איכות.

הבעיה מתחילה כאשר אתם פונים ל"מאכרים" שיבטיחו לכם שהם כותבים את כל המאמרים בעצמם, אבל האמת היא שהם מעבירים את המאמרים לכותבים אחרים כדי להרוויח יותר. הכותבים האחרים מקבלים פחות עבור כל מאמר ולכן אתם עלולים לשלם יותר על תוכן איכותי פחות. לפעמיים מדובר גם בהבדלים של קרוב ל –  50% לעומת חברות שמעסיקות כותבים באופן מסודר.

3.גם לכותב התוכן הטוב ביותר נגמרים הרעיונות בסופו של דבר. לכן עדיף שבשלב מסוים תיקחו גם כותבים נוספים על מנת לרענן את השורות ולהפיק מאמרים מעניינים בסגנון קצת אחר. בכל מקרה, אם אתם מתואמים עם הכותב שלכם למספר גדול של מאמרים לחודש, הודיעו לו מראש שבתקופה הקרובה נפח העבודה יהיה נמוך יותר.

תמיד כדאי לקחת את המאמרים ברמה "מקצועית"

אני באופן אישי לא מבדיל בין מאמרים שמיועדים ל – "קידום אתרים" לבין מאמרים מקצועיים שמיועדים לעמודי בית, פינת טיפים או פרסום באתרי חדשות בדיוק בגלל מה שציינתי בסוף הסעיף הראשון של החלק הקודם. עם זאת, יש חברות שמציעות כמה רמות של מאמרים, ואני בהחלט מכבד את זה, גם אם לפעמיים התוצאות מצחיקות (באתר אחד שלא אזכיר את שמו רשום בפירוש שרק מאמרים מקצועיים נותנים ערך לגולש…)

בכל מקרה, השאלה היא האם מה שמוכרים לכם כמקצועי הוא בהכרח מקצועי. במידה ויש אפשרות לראות דוגמאות כתיבה באתר, שימו לב להבדלים בין הרמות השונות ונסו לחשוב אם הרמה המקצועית היא באמת מספיק מקצועית בשבילכם, או שההבדלים הם זניחים. לפעמיים גם הרמה הגבוהה ביותר לא תיראה לכם מספיק טובה. אם אין דוגמאות באתר, בקשו שישלחו לכם דוגמאות כתיבה.

אני יכול תמיד לחפש מישהו שיכתוב לי מאמר לדוגמה בחינם

אף אחד לא עובד בחינם, וגם אם אתם רוצים לקבל מאמר דוגמה שייכתב במיוחד בשבילכם, התכוננו לשלם עליו. במקרה הכי גרוע, בקשו מאמר קצר יחסית של 300-400 מילה כדי לבדוק את האיכות של המאמר. זה גם יתרום לתיאום הציפיות בינכם לבין הכותב כך שלא תזמינו עשרה מאמרים ורק בדיעבד תגלו שהם ממש לא ברמה לה ציפיתם. (וגם אני נכוויתי לא פעם בקטע הזה).

תיקונים

אחת הסיטואציות בה מתעוררים הכי הרבה מחלוקות בין הכותבים לבין הלקוחות שלהם הוא כאשר יש לתקן או לשפץ את המאמר הקיים. בעיקרון יש שתי דרכים לעבור את המשוכה הזו בלי ששום צד יפגע :

1.לקבוע מראש תעריף מעט גבוה יותר שיכלול גם תיקון אחד או שניים.

2.לקבוע שתיקון מאמרים יעשה פר שעה ולא פר מילה. החיסרון בשיטה הזו הוא שאתם לא יודעים אם הכותב לא מורח את הזמן כדי לקבל יותר כסף.

תמונות ותוספות

כבר כמה שנים שאף אחד לא משלה את עצמו שאפשר פשוט לקחת תמונות מגוגל תמונות ולצאת מזה בזול. בהרבה מקרים קרה שבעלי אתרים נתבעו בסכומים של עשרות אלפי שקלים עקב הפרת זכויות יוצרים. בדרך כלל הם לא היו צריכים אמנם לשלם את כל הסכום, אבל זה ממש לא נעים לקבל יום אחד מכתב מעורך דין…

לכן מה שבדרך כלל עושים זה להשתמש במאגרי תמונות בתשלום ולקנות קרדיט של תמונות שיאפשר לכם לשלם מחיר יחסית נמוך פר תמונה. יש גם לא מעט מאגרי תמונות חופשיים,  אבל קחו בחשבון שברובם צריך לתת קרדיט ליוצר המקורי כולל קישור.

מכיוון שבדרך כלל אתם לא תתחילו לחפש תמונות לכל מאמר ששולחים לכם ולא בטוח שתדעו מהי התמונה הכי מתאימה בלי לקרוא כל מילה במאמר, מקובל לתת את הבחירה לכותב התכנים שלכם שיטמיע בטיוטה של המאמר את התמונות עם סימון המים של מאגר התמונות ואתם תקנו את התמונות ותטמיעו אותם בגרסה הסופית (אפשר גם לתת לכותב גישה לחשבון שלכם במאגר אם אתם סומכים עליו מספיק).

מכיוון שלכותב המאמר לוקח זמן לחפש את התמונות, גם כאן אתם צריכים לקבוע אתו על פי איזה מודל לשלם לו עבור הזמן הזה. בכל מקרה, עדיף שתבחרו בעצמכם באיזה מאגר בתשלום להשתמש כדי שהכותב לא יצרך לשוטט בעצמו בין כל המאגרים ולבזבז עוד זמן יקר.

מקווה שעזרתי לכם קצת לתכנן טוב יותר את אסטרטגיית בניית התוכן שלכם בצורה שלא תרושש אתכם מבלי לוותר על איכות המאמרים. אם יש לכם שאלה או הערה / הארה, אל תהססו להגיב.

יול 05

על האורך הנכון לתוכן

בעידן שבו רובינו "מבזבזים" חלק ניכר מזמן הרשת שלנו בתוך רשתות חברתיות, ברור שהיכולת שלנו להתרכז במאמרים ארוכים התקצרה. לכן,  בדרך כלל כששואלים אותי מהו האורך האופטימאלי לתוכן, אני עונה שבין 350 ל-800 מילה. מצד אחד זה אורך מספיק ארוך בשביל שמנועי חיפוש יעריכו אותו, ומצד שני הוא לא מקשה יותר מדי על הגולש שיכול לקרוא אותו במשך כמה דקות בלבד.

מנגד, יש מחקרים (כן, ממש מחקרים) שמצאו שאנשים נוטים לזנוח פוסט ממוצע אחרי שבע דקות שזה המון לדעתי. בזמן הזה הם מספיקים לקרוא בין 200 ל-250 מילים לדקה, מה שהוביל את החוקרים למסקנה זהירה שהפוסט הממוצע "צריך" להיות באורך שבין 1400 ל-1750 מילה, למרות שגם הם מזהירים שלא כדאי להפוך כל פוסט שלכם בכוח לפוסט כל כך ארוך ושיש פוסטים הרבה יותר קצרים שמשיגים את מטרתם.

לדעתי השאלה שאותה אתם צריכים לשאול את עצמכם היא למי מיועד התוכן – אם התוכן מיועד לקהל מקצועי, יכול להיות שגם 2000 מילים זה לא יותר מדי, במיוחד אם זה קהל שיש לו מיומנות שימוש גבוהה באינטרנט, והוא שומר מאמרים לקריאה מאוחרת יותר. מצד שני, אם אתם כותבים לקהל יעד כללי שרק רוצה לקרוא ידיעה ולהמשיך הלאה בגלישה, אין לדעתי שום סיבה לעבור את ה-1000 מילים, אלא אם כן יש לכם המון מידע למסור ואתם לא יכולים לוותר עליו בכל תנאי. וגם במקרה כזה, הייתי אומר שכדאי לכם לחלק את הטקסט לפסקאות קצרות עם כותרת משנה כל מספר פסקאות, פשוט כדי שיהיה נוח לקרוא את התוכן.

ומה עם רשתות חברתיות באמת?

ברשתות חברתיות החוקים הם קצת אחרים ומסתבר ש-"לחפור" לחברים שלכם עם פוסטים של מעל שתי שורות (בערך 120 תווים) זה קצת פחות אפקטיבי מפוסטים ארוכים או קצרים יותר (אם הפוסט שלכם כולל גם שאלה אפשר גם קצת פחות מזה). מצד שני, יוצא לי לראות קבוצות בפייסבוק עם דיונים ארוכים ומאוד פורים, כך שאני חייב לחזור על ההמלצה שלי מהחלק הקודם : הפעילו את השכל הישר שלכם, שימו לב מהו הלך הרוח בקבוצה או בדף, האם אנשים נוטים להדביק פוסטים ארוכים או קצרים ומה התגובות של אנשים אחרים לפוסטים האלו… יש כאלו שבשבילם פייסבוק הוא סוג של פורום מתקדם ויש כאלו שממש יעקמו את האף  כל פעם שהם יצטרכו לקרוא סטטוס ארוך כאורך הגלות…

באופן מפתיע, הדבר נכון גם לטוויטר, שם ציוצים עם האורך המקסימלי של 140 תווים לא תמיד משיגים את האפקט הרצוי.

לסיכום, אין אורך אחד נכון למאמר, פוסט או סטטוס באינטרנט והכול תלוי בסיטואציה : במסר אותו אתם רוצים להעביר, בקהל היעד, במדיום בו אתם משתמשים וכו'.

מאמרים ישנים יותר «

שינוי גודל גופנים