מאז שמצאתי את עצמי משתמש בפייסבוק בצורה "הטבעית", זאת אומרת – לא רק כדי לבדוק את דפי המעריצים שתחת הניהול שלי, אני מוצא פחות ופחות צורך לכתוב פוסטים קצרים עם איזה קישור או קטע וידאו בודד.
נכון שהמיקרובלוגינג הוא בכלל המצאה של טוויטר, אבל דווקא פייסבוק הרבה יותר גמישה בקטעים האלו : לכל עדכון על גבי הקיר שלכם, אתם יכולים להוסיף תצוגה מקדימה של קישור, תמונה או סרט. (כנראה שהסיבה היחידה שבגללה קטעים מי-טיוב לא מוצגים ישירות בתצוגה הזו היא בשביל לעודד את השימוש בפורמט של פייסבוק עצמה).
האמת היא שלטוויטר יש יתרון מהותי נוסף והוא שאם מישהו עוקב אחרי, אני לא חייב לעקוב אחריו. לעומת זאת, בפייסבוק, אם אני חבר של מישהו, אני בדרך כלל אהיה חשוף ברמה כזו או אחרת לכל העדכונים שלו. יש עכשיו תוספת שמאפשרת לשלוח עדכונים לפי קבוצות, אבל כולנו יודעים שרק אחוז קטן מאוד מן המשתמשים עושים שימוש בתכונה הזו. העניין הוא שלדעתי מדובר ביתרון די שולי לעומת העובדה שבפייסבוק קל הרבה יותר להגיב בצורה של שרשור. לא סתם עכשיו אפשר לעשות לייק גם על תגובה. בטוויטר לעומת זאת, כל תגובה מופיעה בציוץ נפרד ואתם תלויים לחלוטין בצורה שבה אתם ניגשים לחשבון שלכם… (לי אף פעם אין את הסבלנות לגלוש דרך תוכנות חיצוניות, אני עצלן מדי מכדי לצאת מפיירפוקס בשביל זה…)
בשורה התחתונה, התוצאה היא שאני כותב פוסטים רק כשאני יודע שהמסר שאותו אני רוצה להעביר הוא מורכב יותר ודורש כמה פסקאות לפחות. ברור שיש קהילה לא קטנה של בלוגרים שעדיין שומרים על נאמנות ולא מתפתים כל כך בקלות לציוצים וקירות… אני מכיר כמה כאלו , מעריך אותם מאוד, ויכול להבין גם את השיקולים שלהם : רשתות חברתיות דורשות הרבה יותר תשומת לב וזמן התגובה הנדרש מאיתנו הוא גבוה הרבה יותר. בלוג הוא משהוא הרבה יותר מסודר ורגוע (אלא אם כן קוראים לכם טקראנצ') : תגובה באה אחרי תגובה ופוסט בא אחרי פוסט. אם ניסתם אי פעם לעשות ריפרש בתוך פייסבוק, בוודאי שמתם לב שכל סדר העדכונים משתנה. אם כזה דבר היה קורה לכם בבלוג, סביר להניח שהייתם משתגעים או הולכים להתלונן שמצאתם איזה באג בלתי מתועד …
נתראה בעדכון הסטטוס הבא :-).