GEO הוא למעשה קידום במנועים שמחזירים תשובות שנוצרות בזמן אמת, ויש כאן את כל החשודים המיידים, כמו Gemini, Claude וכמובן ChatGPT.

בניגוד לקידום אתרים מסורתי שנועד להבליט בעיקר תוצאות טקסטואליות, GEO אמור להבליט אתרים או מותגים דרך התשובות שהוא נותן.

למה GEO יותר מאתגר מ-SEO?

1. בתיבת החיפוש הקלאסית של גוגל, כשגולש מתחיל להקליד שאילתה, הוא יקבל רשימה של החיפושים הכי פופולאריים (מילות המפתח), ולמקדמי אתרים קל יחסית למצוא מי המתחרים המרכזיים שלהם.

הם גם יכולים לנחש מה הטריגר שגרם לגוגל להקפיץ דווקא אתר כזה או אחר. לדוגמה, בעזרת הצורה בה מילות המפתח משתלבות בתוכן או האתרים שמקשרים אל הדף.

לעומת זאת, בשיחה מול רוב הצ'אטבוטים (למעט אולי תוצאות ה-AI שגוגל מחזיר ומשתמשות בממשק החיפוש הקלאסי), הגולש צריך להחליט בעצמו בדיוק מה לשאול.

ולא רק זה: בדרך כלל הצ'אט יפיק כל פעם תשובה שונה, הרבה פעמים על סמך ההיסטוריה של השיחה וההיסטוריה של הדיאלוג מול הגולש.

המשמעות היא שמחקר מתחרים כמו שעושים ב-SEO קלאסי הוא שונה לחלוטין ויש הרבה יותר משתנים לא ידועים.

2. רוב הצ'אטבוטים הרבה פחות נדיבים בכל מה שקשור בהצגת קישורים אל אתרים חיצונים. בהרבה מקרים זה לא קבוע (בדיוק כמו התשובה שהמנוע מחזיר), וכנראה גם מכוון.

לדוגמה, כשגוגל מציגים את תוצאות ה-AI שלהם, הקישורים לתוך אתרים מתחבאים מאחורי שתי לחיצות. ומכיוון שכרגע אנשים עדיין משתמשים בעיקר בגוגל, אתרים במקומות הראשונים פשוט מאבדים המון תנועה ואחוז הלחיצות אליהם (Click Through Rate) מתחיל לרדת בצורה חדה:

כדי להמחיש את זה, אתם יכולים לצפות בסרטון שהכנתי:

הקישורים עצמם הם התיבות הכחולות, ובטלפון הן אפילו פחות בולטות.

זו הסיבה ש-GEO דורש מאיתנו להחליף דיסקט ולהבין שמודעות למותג או אפילו "סתם עסק" עוברת לא רק דרך קישורים, אלא גם דרך אזכורים, או באנגלית, Mentions.

האם אפשר להשתמש ב-AI כדי להתקדם במנועי AI ("לעשות GEO")?!

בעוד המון חברות קידום או בוני אתרים) משתמשים ב-AI לקידום אתרים קלאסי ומצליחים להערים על גוגל, GEO הוא עניין מתוחכם יותר ולכן עולה כאן שאלה מעניינת: "האם אפשר להשתמש ב-AI כדי להתקדם במנועי AI?"

כדי להשיב על השאלה הזו כדאי להסתכל על כמה המלצות אופטימיזציה כלליות בנוגע ל-GEO (בין היתר התבססתי על המאמר המצוין ב-AskPavel):

• כדאי להשתמש באתרים עם אמינות גבוהה שבהם אפשר לשלב תוכן משלכם (או להגיע לאחד מהעורכים). לדוגמה, Reddit או אתרי חדשות גדולים.
• שימוש בעמודי אודות.
• חשוב יותר מאי פעם לשים דגש על מה שהגולשים מחפשים, לא רק מה שגוגל דוחף להם בהשלמות האוטומטיות.
• הוספת ציטוטים ביבליוגרפים לתוכן (בסגנון ויקיפדיה)
• תיאור חוויות אישיות של כותבים עם מוניטין גבוה שמבוסס גם על אזכורים באתרים אחרים (מה שגוגל מכנה E-E-A-T)
• הטקסט חייב להיות קריא, להתאים לרמת הקריאה של קהל היעד ולהימנע משימוש במונחים טכניים מדי מבלי להסביר אותם.

ואולי הכי חשוב: התוכן צריך להיות מקיף. אם פעם הלוגיקה השלטת ב-SEO הייתה להתאים כל עמוד לחתך מאוד ספציפי של מה שהגולש מחפש (למשל, "הדברת מזיקים בתל אביב"), התוכן ש"מגישים" ל-AI חייב להיות הרבה יותר מקיף (אלא אם כן הוא מחפש למשל מוצר ספציפי מאוד).

לפי ההיגיון הפשוט, לאתר חדש שמשתמש בתוכן שנוצר ב-AI באופן גולמי, יהיה קשה מאוד להופיע בעצמו במנועי AI.

אבל זה ממש לא אומר שאי אפשר להשתמש ב-AI כדי לחסוך עבודה ולקצר תהליכים.

מה אפשר לעשות ישירות מול צ'אטבוטים?

1.הגהה ו"שיוף" של התוכן: עם כלים כמו ChatGPT קל מאוד לקחת תוכן קיים, לבצע לו הגהה ואפילו לבדוק טעויות עובדתיות או משפטים לא ברורים לרמת הידע של מי שקורה את המאמר.

כתבתי על כך בהרחבה בפוסט "האם ChatGPT יכול להחליף את המורה שלכם ללשון?"

2.פערי תוכן (Content Gap) – אפשר גם לשאול את ה-AI מה אפשר לכתוב בעמוד מסוים כדי להפוך את הטקסט למקיף יותר. אפשרות אחרת שמתאימה גם לקידום אתרים קלאסי היא השוואה מול אתרים אחרים בתוצאות של גוגל כתגובה למילת מפתח מסוימת.

התבנית היא:

"אני רוצה שתבדוק מה המתחרים שלי רושמים שאני לא האם חסרים לי בתוכן אלמנטים מסוימים? המתחרים שלי מופיעים בגוגל על מילת המפתח "[מילת המפתח]".

זה הדף שלי: [הכתובת המלאה של הדף המדורג שלכם]"

הנה דוגמה למילת המפתח "טיפול באופניים חשמליים"

3.ניסוח פנייה לכתיבת כתבות יח"צ – דוגמה קלאסית לשימוש ב-AI. בדרך כלל אני לא משתמש בה, אבל מה שאני כן ידוע הוא שחייבים להיות מאוד מדויקים עם הפנייה שלכם. אחרת תקבלו פנייה מאוד כללית שתישמע מלאכותית.

הנה תרחיש תיאורטי שבו אני רוצה להתראיין ל"כאן 11". "כאן 11" מעלים את כל הכתבות שלהם ליו-טיוב, כך שזו התחלה טובה מכיוון שלרוב מנועי ה-AI יש גישה ליו-טיוב.

אפשר לראות שצ'ט GPT קצת פספס כאן: בסעיף 1 הוא מצא סדרת כתבות אמיתית שמשודרת ב"כאן 11" בשם "שם קוד", אבל בסעיף 2 הוא ציין את "ערוץ האקטואליה", שזו פינה באתר של כאן 11, ואני ביקשתי להתראיין לכתבת ווידאו.

אז כמו שציינתי, בדברים כאלו חשוב מאוד לדייק, אבל עדיין אפשר לחסוך המון זמן.

4.אופטימיזציה לטון דיבור: אחד היתרונות של עבודה מול AI הוא שאפשר לבקש ממנו להשתמש בסגנונות שונים. זה  יכול להיות שימושי אם יש תוכן קיים (אפילו לא שלנו), ואנחנו רוצים ליצוק אותו לתוך תבנית חדשה.

למשל – אנחנו יכולים לבקש להכין מדריך קצר לנערים (או נערות…) שרוכבים בפעם הראשונה על אופנים חשמליים בהתאם לחוק קיים. את הטיוטה הזו אפשר לעבד באמצעות הוספה של דוגמאות, מעקב אחרי שינויים נוספים בחוק וכו'.

אגב, אפשר לראות שלמרות שביקשתי לקחת טקסט רק מהדף הספציפי, ChatGPT הרשה לעצמו להסתובב בעוד דפים באתר, אבל הוא לא נכנס לאתרים אחרים (בהתחלה לא הגבלתי אותו והתוצאות לא היו טובות…).

5.תמלול סרטונים: תמלול סרטונים יכול להיעשות היום בקלות באמצעות אינספור כלי AI. לדוגמה, דרך ivrit.ai (אני אישית עובד עם getsubly  כי הוא נותן לי שליטה במספר המילים בכל שורה לכתוביות עצמן).

לאחר שיש לכם את הסרטון מתומלל, אתם שמים אותו באתר ומסדרים את הטקסט בצורה קריאה יותר, כך שגם AI שלא מבין עברית באופן מושלם דרך דיבור יוכל להבין מה יש בדיוק בסרטון.

6.כתיבת טיוטות לעמוד אודות באתר:

בקשה די פשוטה. רק חשוב לשים לב שמנועי AI לא בהכרח יכולים לסרוק אתרים שלמים. מה שכן אפשר לבקש זה לכתוב עמוד אודות על פי ההיסטוריה הקיימת שלכם עם הצ'אט מבלי לחשוף פרטים אישים.

משהו כזה:

חידוד הנחיות כתיבה (בריפים): כאשר אתם מעבירים עבודת כתיבה למישהו באמצעות תקציר (בריפ), אתם צריכים להחליט באיזו רמה להנחות אותו: האם לתת לו רק הוראות כלליות, או לכתוב עבורו את כל ראשי הפרקים במדויק.

אם הבריפ עדיין נראה לכם כללי מדי ואתם מול "מחסום כתיבה", AI יכול לעזור באמצעות סריקה של הרשת.

אפשר גם לבקש ממנו להרחיב את החלק שכולל שאלות ותשובות (דרך נהדרת להאכיל AI בכפית), ולאחר מכן להרחיב את התשובה בהתאם לידע והניסיון שלכם או של הכותב.

הנה דוגמה למאמר על "מטבח מודרני" שערכתי לפני כמה זמן:

כלים נוספים:

הכלים האלו אומנם לא נכנסים להגדרה של AI קלאסי, אבל מאחורי הקלעים עובדות שם מערכות די דומות:

Answer Socrates

מבין כל הכלים שמחפשים מה אנשים מחפשים (הידוע ביותר כמו Answer the Public), Answer Socrates הוא אחד הבודדים שתומך גם בעברית. אפשר לפתוח חשבון חינם, אבל הוא ייתן לכם רק חיפוש אחד ביום.

מה שרוב הכלים האלו עושים זה להוציא שאילתות עם מילות שאלה מגוגל ואתרים אחרים. אפשר גם לעשות את זה ידנית, אבל זה מן הסתם ייקח לא מעט זמן.

הנה דוגמה ל"אופניים חשמליים":

Google Trends

Google Trends הוא עוד כלי שנועד למצוא טרנדים בחיפוש. היתרון שמדובר בכלי של גוגל שיכול למדוד מגמות ארוכות טווח של שאילתות או נושאים.

למרבה הצער, בישראל נפח המידע שהוא מתבסס עליו הוא די מוגבל. ולמרות זאת, אם ניקח את הדוגמה של אופניים חשמליים, נוכל למצוא למשל שאנשים מחפשים הרבה מידע על לוחיות לאופניים חשמליים (בגלל החוק החדש).

 כלים ש"מאזינים" לרשתות החברתיות

בין אם נודה בזה ובין אם לא, חלק גדול מהזמן שלנו ברשת נעשה ברשתות החברתיות. אם פעם היינו שואלים שאלות בפורומים ועושים ריפרש כל חמש דקות כדי לראות אם מישהו ענה לנו, היום הרבה יותר קל להיכנס לקבוצת פייסבוק ולברר אם מישהו נתקל באותה הבעיה (סביר להניח שכן).

וכמובן שיש אנשים שפשוט לא צורכים חדשות בשום צורה אחרת…

אבל מה עושים עם כל הידע הסמוי הזה? הרי ברור שמה שאנשים שואלים בפייסבוק או מחפשים ברשתות החברתיות, הם בסופו של דבר ישאלו גם את ה-AI. (בהנחה שהם כבר ניסו את גוגל או שפשוט לא היה להם כוח אליו…).

יש כלים שיודעים לנתח את השיח הזה ולהראות לנו על "מה כולם מדברים".

מן הסתם הכלים האלו משמשים בעיקר אנשי שיווק שרוצים להבין מה המתחרים שלהם עושים ממש כרגע ואיך כדאי להגיב להם בזמן אמת (RTM), אבל אם מחפשים מגמות ארוכות טווח, אפשר להגיע למה שבאמת מעניין אנשים, אבל לא תמיד צף על פני השטח בבדיקה ידנית.

אחד הכלים היותר אפקטיביים שתומכים בעברית הוא Brand24. הוא עולה לא מעט, אבל בניגוד למתחרים כמו BuzzSumo, גם עושה את העבודה כמו שצריך בעברית:

ועוד לא נאמרה המילה האחרונה

"קידום במנועי AI" הוא תחום שמתפתח ומשתנה כל הזמן. כפי שרמזתי, יש כל כך הרבה משתנים לא ידועים ושיטות להשתמש ב-AI, עד שקשה מאוד להציג תמונה כוללת שתגיד לכם בדיוק איך את ה-AI "רואה" אתכם.

יש אומנם כלים כמו AI Search Toolkit שמתיימרים לעשות את זה, אבל קשה מאוד לחזות איך בדיוק גולשים מתקשרים עם AI, זאת בניגוד לשאילתה בגוגל שקל מאוד להגיד שהיא "במקום 5" או "בעשיריה הראשונה". לכן הכלים האלא צריכים לנחש מה המשתמש הממוצע ישאל את ה-AI, וזה לא מאוד מדויק. מעבר לזאת, התשובה שהבוט שלהם קיבל היום לא תהיה דומה לתשובה שגולש אמיתי יקבל מחר.

בסופו של דבר, אני ממליץ לכם לקחת בעירבון מוגבל את כל המדריכים והפרסומות שמבטיחות לכם "לנצח את ה-AI של גוגל" או דברים דומים. וזה כולל כמובן את הפוסט הזה ;-).

מכירים עוד כלים, יש לכם תובנות אחרות? אשמח לשמוע בתגובות.

הפוסט 6 דרכים להשתמש ב-AI כדי להתקדם במנועי AI הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

לא מעט מקדמי ובעלי אתרים שפעם היו משתמשים במאמרים בסיסיים לקידום האתרים שלהם, החליפו חלק מהעבודה בכלים לכתיבת תוכן AI.

כלים לכתיבת תוכן AI מתחלקים בגדול לשניים:

1.כלים שנועדו במיוחד לכתיבת תוכן כמו למשל Jasper או Rytr (ולאחרונה גם WriteSonic). אלו מציעים ממשק דמוי וורד שמאפשר לתת פקודות  AIספציפיות כמו למשל הרחבת פסקה, ניסוח של פסקה דומה או אפילו מאמרים דומים. תוכלו גם לבחור מראש באיזה סגנון ואיזה סוג של פיסת תוכן לכתוב.

אגב, בעברית יש גם את "Poly". אני פחות התרשמתי ממנו.

2.הכלים שכולנו מכירים, ספציפית ChatGPT, Claude ו-Grok. הכלים האלו טובים למי שהתקציב שלו מוגבל או מעדיף לנסח את הבקשה (פרומט) שלו בצורה חופשית יותר.

מצד שני, בכלים האלו בדרך כלל לוקח זמן להגיע בדיוק למאמר שאתם צריכים. בגרסה בתשלום של ChatGPT אפשר לחלק תבניות חוזרות לפרויקטים וליצור "סוכני AI" למשימות ממוקדות (סוכנים שמישהו אחר יצר זמינים כאן גם למי שלא משלם).

מה "כתיבת AI מקצועית" לא יכולה לפתור?

לא משנה עד כמה אתם שולטים ב"הנדסת פרומטים", לכותב אנושי עדיין יש מספר לא מבוטל של יתרונות, במיוחד כשזה נוגע לכתיבת מאמרים מורכבים:

כותב אנושי יכול לאמת עובדות ולחפש מקורות בצורה טבעית

אחד הדברים הפחות ידועים הוא שרוב כלי ה-AI מכילים סט נתונים שאינו מעודכן בדיוק עד להווה. המונח המקצועי הוא Retrieval Augmented Generation (RAG) או Training Cutoff.

מרבית כלי ה-AI הולכים לפחות חצי שנה אחורה, אם לא מוקדם יותר. הכלים הכי מעודכן באופן יחסי הוא Gemini של גוגל, וזה לא מפתיע, בהתחשב בכך שלחברה יש את יכולת הסריקה המהירה ביותר בעולם.

באופן אישי, אני פחות אוהב את צורת הכתיבה של Gemini בעברית, למרות שעם Gemini 2.5 (כרגע ניסיוני) חל שיפור עצום.

ואיך זה משפיע על מה שאתם מקבלים? כל מידע שה-AI צריך לשלוף ולא נמצא בזיכרון שלו (מאגר הנתונים) הוא חייב לקחת מהרשת. בפועל חלק מהם גם מפספסים, ולכן חשוב מאוד לבקש מהם לקחת מידע עדכני.

מן הסתם, היכולת לעבד תוצרים מהאינטרנט היא מוגבלת יותר.

לדוגמה, ה-AI לא תמיד יכול לדעת מה נכון ומה לא נכון:

כשבדקתי את ה-AI Overviews  של גוגל (מנוע החיפוש מבוסס ה-AI שזמין בחו"ל), הסתבר לי שלפעמיים הוא מסתמך על תכנים מאתר Reddit, אבל לא בהכרח יודע להבחין בין תשובות או דיונים שנכתבו ברצינות לבין סרקזם… זה פחות או יותר מה שקרה כשגוגל הציעו לאכול סלעים כדי לקבל יותר ויטמינים…

ולפעמיים ל-AI פשוט אין את היכולת לגשת לידע שלנו כגולשים אין בעיה לגשת אליו. זה נכון אפילו אם משתמשים בפונקציית המחקר היסודית יותר.

הנה דוגמה אמיתית עם גרוק:

(יש כתוביות אם אתם לא מבינים מה אני אומר )

גישה לרשתות חברתיות

כשמדברים על פערי מידע, אי אפשר שלא להתייחס באופן ספציפי גם לרשתות חברתיות ומה "שחם ברשת". זו כמובן בעיה גם של גוגל (במיוחד עם פוסטים שהם לא ציבוריים בפייסבוק), אבל כשאנחנו שואלים את ה-AI על מה שקרה אתמול או היום, הקושי הזה בולט פי כמה וכמה.

Grok הוא אחד ה-Ais היחידים שיכול להתחבר באופן מיידי ל-X (טוויטר), אבל במצב שבו X נמצאת היום, לא בטוח שאלו חדשות טובות…

כותב אנושי שיודע לשחות ברשתות החברתיות יכול לקבל מידע עדכני הרבה יותר בהנחה שהוא חבר בקבוצות הנכונות ויודע איך להפריד בין מידע אותנטי ופייק.

כותב אנושי מבין את הסאבטקסט

מקודם ציינתי שאפשר לבקש מה-AI לכתוב בטון מסוים או בסגנון ספציפי (כתיבה משפטית או אקדמאית). עם זאת, בסופו של דבר AI הוא מודל הסתברותי שלא מבין תוכן כמונו ולכן במובן מסוים הוא "מנחש" את המילה הבאה לפי דפוסים סטטיסטים.

מסיבה זו, יהיה לו קשה לעיתים לכתוב בצורה יצירתית הכוללת, למשל, רמזים, קריצות, משחקי מילים של דו משמעות, אנקדוטות וחוויות אישיות. אלו בדיוק הדברים שהופכים טקסט אנושי למה שהוא.

כמובן שהוא מנסה לחקות את האלמנטים האלו, אבל התוצאה היא לעיתים קרובות חזרה על ביטויים שחוקים, שאינם מעידים על יצירתיות אמיתית

לדוגמה, לי הסתבר ש-ChatGPT מאוד אוהב להשתמש בביטוי "לזרוק את המחשב מהחלון" כל פעם שביקשתי ממנו לכתוב מדריכים טכניים עם מעט הומור…

אין ספק שיש משהו חינני בכך שהוא מנסה לחקות טון כתיבה עצבני או הומוריסטי, אבל בפעם השלישית שהוא משתמש בביטוי הזה (גם אם לא באותו מאמר) זה מתחיל להיות (באופן אירוני) מעצבן באמת…

הקשרים תלויי תרבות

למרות שהם כבר יודעים עברית מצוין, למודלים כמו ChatGPT עדיין קשה להבין את התרבות המקומית ולהיות יצירתיים.

גם המודלים החדשים יותר כמו ChatGPT 5 שאמורים להצטיין בעיקר בזה לא מצליחים בדיוק לגשר על הפער התרבותי…

מגבלות טכניות

עד כמה שמנועי AI כותבים תשובות מפורטות ומרשימות, כשמדובר על כתיבת תוכן ארוך, הם מוגבלים משתי בחינות עיקריות:
1.אורך הטקסט שהם יכולים לכתוב
2.מה שהם "זוכרים" מהשיחה הנוכחית

מה זה אומר בפועל? כתיבת מאמר פשוטה באמצעות צ'אט או אוטומציה בסיסית (כל אותם אתרים ל"כתיבת מאמרים") פולטת תוצרים שטחיים וקצרים שלא נכנסים לעומק.

כדי לכתוב מאמרים ארוכים וייסודים יש צורך להיעזר בכל אוטומציה שיכולים לדבר ישירות עם ה-AI דרך ממשקים מתקדמים (API) ולבקש סדרת פקודות או "פרומטס". כאן אנחנו נכנסים לכל התחום החם של "סוכני AI".

מה שחשוב לדעת הוא שגם כאן דרושה בסופו של דבר התערבות של כותב אנושי והרבה בדיקות כדי להגיע בדיוק לתוצר שאליו מכוונים. גם בעזרת תהליכים מאוד מורכבים, כמו שרואים למשל בסרטון (קרדיט לליאור טסטא), מקבלים בסופו של דבר מאמרים במבנה די קצר שלדעתי האישית מאכילים את הקוראים בכפית.

עבורי אישית לא טוב מספיק, אבל אני אתן לכם לשפוט:

אז איפה כתיבה אנושית וכתיבת AI מתחברים?

"כתיבה היברידית" עובדת טוב אם אתם יודעים כיצד להנחות את ה-AI בצורה הנכונה, אבל אתם אלו שצריכים לתת לו את ההשראה. הנה כמה דוגמאות טובות מהניסיון שלי:

 1.הוספה של אנקדוטות וסיפורים מהחיים: אלו יכולים להוסיף אותנטיות לטקסט ולהפוך אותו להרבה יותר מעניין.

ככל שתפרטו יותר ותהיו יותר ספציפיים בבקשה שלכם, כך התוצאות יהיו טובות יותר.

לדוגמה:

"יש לך עסק של הקמת אתרי חנויות וירטואליות – איקומוורס

 כתוב לי אנקדוטה על הימים הראשונים שלך בחברה ולקוחה שרצתה לפתוח אתר למכירת תכשיטים בעבודת יד.

סיכמתם על מחיר של כמה אלפי שקלים עבור אתר פשוט יחסית, אבל לא תיאמתם ציפיות בנוגע לכל מה שקשור לסבבי תיקונים ושינויים

התוצאה הייתה שהלקוחה שילמה לך במועד, אבל ציפתה שתענה לה כמעט בכל שעה בווטסאפ ותבצע "רק כמה שינויים קטנים".

אתה לא ידעת בדיוק איך לבקש ממנה עוד כסף כי גם אתה הבנת רק בשלב מאוחר יחסית כמה שינויים כבר הצטברו ושנהייתה כאן "סמטוחה" רצינית.

 המסקנה היא שצריך לתאם ציפיות בעל פה ולהפוך אותן לחוזה מחייב".

הטקסט שקיבלתי כפלט היה ארוך פי 2.5, אז אפשר להגיד שלמרות שהשקעתי קצת מהזמן שלי, "הרווחתי". כמובן שהטקסט דורש עוד כמה מיקודים נוספים ותיקונים ידניים, אבל זו התחלה טובה.

אגב, אני ממליץ לעבוד על מצב בשם Canvas שהוא סוג של עורך טקסט פשוט שבו אתם יכולים לסמן טקסט ולבקש לבצע שינויים רק עליו. זה עובד גם בוורד דרך CO-Pilot, אבל בצורה הרבה פחות טובה…

2. עבודה על טקסט קיים:

• בדיקת עובדות (בקשו לראות מקורות)
• בדיקת טעויות תחביר או דקדוק (לא במקום עריכה לשונית אנושית) – בקשו את התיקונים בנקודות, אחרת ה-AI כנראה ינסח את כל הטקסט מחדש…
• ניסוח משפטים מורכבים מחדש.

3.רעיונות לנושאים לכתיבה: אחד השימושים הכי נפוצים שכולם אוהבים לתת כדוגמה. אז אני אתן כאן טיפ משלי:

כלי AI לא יכולים לעשות מחקר מילות מפתח ולמצוא מה באמת גולשים מחפשים על פי נפחי חיפוש. לכן, אם אתם רוצים טקסט שיהיה אפשר לקדם במנועי חיפוש, צרפו לבקשה שלכם גם קובץ אקסל או CSV (פורמט אוניברסלי של גיליון אלקטרוני) עם קובץ מחקר מילות מפתח (אם התקציב שלכם מוגבל, נסו את SERanking).

4.תרגום מעברית לאנגלית

התרגום האוטומטי השתפר באופן ניכר מאז "מהפכת ה-AI", במיוחד מעברית לשפות זרות (בהקשר שלנו). אם אתם רוצים להנגיש דפי תוכן באתר שלכם, התרגום לאנגלית עם רוב כלי ה-AI הוא פשוט דבר מדהים, ואני לא משתמש במילה הזו כדבר של מה בכך…

"הקונץ'" הוא לבקש לכתוב את הטקסט בשפה טבעית ולתת ל-AI יותר חופש יצירתי. הנה למשל תרגום של הפוסט הקודם שכתבתי לאנגלית והפצתי ב-Quora.

כמובן שזה יעבוד קצת פחות טוב על טקסטים שיווקיים בגלל פערי התרבות והעובדה שמה שילחץ על הכפתורים הנכונים אצל הישראלי הממוצע לא בהכרח ילחץ על אותם כפתורים אצל האמריקאים או האירופאים.

מה שמשותף לכל הדוגמאות האלו הוא שאתם אלו שמביאים את החומרים ונותנים ל-AI לעבוד עליהם. זה נכון כמעט לכל כלי ה-AI. אם הקלט שלכם לא יהיה מספיק מדויק, גם הפלט לא יהיה טוב.

בשורה התחתונה

אין ספק שכלי ה-AI יצרו מהפכה בעולם הכתיבה וכבר קשה ללכת אחורה, אבל יצירת תוכן שנראה ו"מרגיש" אנושי היא עדיין אחד האתגרים הכי מהותיים שעומדים בפניה, לפחות כרגע.

אין ספק שנראה שיפור עצום בתחום הזה בשנים ואפילו בחודשים הבאים (לא נכנסתי בכלל למודלים השונים שכל חברה מציעה ומה זה אומר בנוגע לאמינות שלהם), אבל לדעתי האישית אנחנו עדיין די רחוקים מהיום בו אתרי אינטרנט יכתבו את עצמם…

הפוסט כתיבת תוכן AI מול כותב תוכן אנושי – בואו נפתח את זה! הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

מעודכן לאחר הכנסת מודל ה-AI (יולי 25)

אם אתם מקדמים את האתר שלכם בעצמכם, אתם בטח כבר יודעים שרוב כלי ה-SEO המקצועיים לא זולים. הכלים המובילים בשוק – SEMrush ו-Ahrefs – מציעים חבילות "לייט" במחירים של 139$ ו-129$ בחודש בהתאמה.

עבור מי שמרוויח יפה מהאתר שלו, זה אולי לא נורא. אבל אם אתם בלוגרים, בונים אתר תחביב או סתם רוצים נוכחות דיגיטלית בלי תוכניות להרוויח מזה הון – המחירים האלה מרגישים מוגזמים. במיוחד באזורים בעולם שבהם מאה דולר זה חלק לא קטן מהמשכורת החודשית…

למזלנו, יש גם אלטרנטיבות זולות יותר. אחת הבולטות שבהן היא  SERanking.

הנה סקירה מקיפה של מה שהוא מציע, ואיפה הוא קצת פחות מרשים…

עלות ותמורה לכסף

התוכנית הבסיסית של SERanking מתחילה כיום מ-65 דולר בחודש – בערך חצי מהמחיר של הכלים הגדולים, למרות שבעבר היא הייתה אפילו זולה יותר.

מה כוללת החבילה הזו?

• מעקב אחרי 500 מילות מפתח ביום
•  ניתוח מתחרים – כולל מילות מפתח וקישורים
• משתמש אחד
• ניהול של עד חמישה פרויקטים

החבילה הזו לא כוללת את כל הפיצ’רים הקיימים, כמובן. במיוחד חסרים בה כלים מתקדמים לניתוח תוכן. למשל כאלה שמציעים הצעות שיפור על בסיס עמודים בתוצאות החיפוש (כמו ש-Surfer מציע), כלים ליצירת רעיונות לכתיבה, או קידום מקומי.

חסר בה גם מודל ה-AI המתקדם של SERanking בשם AI Search Toolkit. לא התנסיתי בו בעצמי, אבל הוא נראה מבטיח.

בנוסף, אם אתם עובדים עם צוות או רוצים לחלק משימות בין כמה אנשים – החבילה הזו כנראה לא תספיק. עם זאת, מי שעובד לבד לא באמת צריך מעבר. וחשוב לדעת – אפשר לרכוש פיצ’רים מסוימים בנפרד (Addons), כך שלא תמיד חייבים לקפוץ ישר לחבילות היקרות.

את כל החבילות ניתן לראות דרך קישור Pricing.

ממשק המשתמש

הממשק הפתיע אותי לטובה. בצד שמאל תמצאו את כל הפונקציות העיקריות – ניתוח מתחרים, מחקר מילות מפתח, בדיקת קישורים, דוחות, פרויקטים ועוד.
אבל ה-“שוס” האמיתי הוא שאפשר לנעוץ פריטים מסוימים לתפריט העליון, בדומה למה שקיים בדפדפנים, וזה ממש נוח.

בכל מסך יש טופס ברור להזנת הנתונים (למשל דומיין שאתם רוצים לבדוק), ומתחתיו תמצאו הסברים מפורטים שממש עוזרים להבין איך להשתמש בכלי.

כמות ואיכות המידע

גם בחבילה הבסיסית תקבלו את רוב מה שאתם מצפים מכלי SEO טוב. הנה סקירה לפי נושאים:

כללי

• חיבור ל-Google Search Console
• חיבור ל-Google Analytics

מילות מפתח

• חיפוש לפי מדינה
• הצעות למילים קשורות
• נפח חיפוש
• תצוגה מקדימה של תוצאות החיפוש (ללא AI Overview)
• מדד קושי
• מגמות לאורך זמן
• כוונת המשתמש

קישורים נכנסים

• איתור קישורים של מתחרים שאין לכם (Backlink Gap)
• Domain Trust (מדד פנימי של SERanking)
• מעקב אחרי קישורים חדשים וישנים
• איתור קישורים שאבדו

פרויקטים

• מציאת מתחרים לפי מילות מפתח
• נראות בתוצאות
• מדד בריאות (Audit)
• שינויים בתנועה ובמספר המילים שהאתר מדורג עליהן (גם אם לא הוזנו ידנית)

ביצועים

המערכת בדרך כלל מגיבה מהר, במיוחד בחיפושי מילות מפתח. מצד שני, דוחות קישורים נטענים לפעמים באיטיות – לפעמים ממש איטיות. אם אתם רגילים למהירות של הכלים הגדולים, זה יכול להיות מעצבן.

חוויית שימוש במובייל

כאן SERanking נופל:

האתר לא רספונסיבי והגלישה מהנייד כמעט בלתי אפשרית (אלא אם יש לכם מיני-טאבלט). יש אפליקציה, אבל היא מאוד מוגבלת ולא כוללת את כל הפונקציות, טבלאות לא מוצגות טוב במסך צר, ותצטרכו לגלול הרבה אפילו אם תהפכו את המכשיר על צידו.

דברים שחסרו לי

1. שינויים באלגוריתם על ציר הזמן – אין אינדיקציה לשינויים של גוגל כמו Core Updates בממשק או בדוחות. שירותים אחרים כן מסמנים את זה על גרף התנועה.
2. שקיפות במדדי Trust – לא ברור על סמך מה המדד הפנימי מחושב. קשה להשוות ל-DR של Ahrefs או ל-Autority של Moz.
3. חוסר תמיכה במנועי חיפוש נוספים – אין כמעט כלום מעבר לגוגל. תמיכה אפילו בסיסית בבינג הייתה יכולה להוסיף.

לסיכום – היתרונות והחסרונות

אהבתי:

ממשק ברור, ידידותי ונוח

חבילה בסיסית שכוללת את רוב מה שצריך

הסברים מעולים בכל מסך

מחיר מעולה לחבילה הבסיסית

מודל AI נראה מבטיח מאוד

רוב הכלים מגיבים מהר

פחות אהבתי:

אין המלצות לתוכן או כלים לקידום מקומי בחבילה הבסיסית

חוויית מובייל בעייתית

אין התייחסות לשינויים באלגוריתם

מודל ה-AI יקר יחסית

שקיפות חלקית לגבי מקורות הנתונים ומדדי האמון

בסופו של דבר SERanking הוא לא הכלי הכי מתקדם, וגם לא הכי זול היום. אומנם יש חלופות כמו זולות יותר כמו Mangools, אבל נפחי מילות המפתח שהן מסוגלות לעקוב אחריהן הוא קטן יותר.

אבל אם אתם עובדים לבד, רוצים שליטה, קלות שימוש ומידע איכותי בלי להיכנס להוצאה קבועה של מאות דולרים – זו אחת האופציות הטובות ביותר שיש כרגע.

הוא מציע איזון נדיר בין מחיר, פיצ’רים ותפעול פשוט – כל עוד אתם לא מחפשים לעבוד בעיקר מהטלפון או לנהל מערך SEO שלם עם עשרות אתרים.

אם אתם רוצים להתנסות בו בעצמכם ל-14 ימים חינם, הנה הקישור

הפוסט SERanking – האם זה הכלי המושלם למי שמקדם לבד את האתר שלו? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

לתופעה הזו קוראים ""Clickbait" (פיתיון לחיצות). פעם היא הייתה מאוד פופולארית (והיא עדיין פופולארית בעיתונים מודפסים), היום משתמשים בה בעיקר באתרים גדולים כשהעורכים רוצים להגדיל את החשיפה לתוכן. גם רשתות פרסום מסוימות כמו טאבולה מרשות להשתמש בהן.

הנה כותרת קליקבייט קלאסית:

והנה הפסקה שמתייחסת למה שכתוב בכותרת (חלק מאוד קטן מהכתבה)

מה לא נחשב לקליקבייט קלאסי?

הרבה אנשים מתבלבלים בין ניסוח של כותרת מושכת או כותרת קליקבייט בתחום האפור ובין קליקבייט במובן  המלא של המילה.

הנה כמה דוגמאות לכותרות שעדיין יכולות להיות שימושיות:

• מספרים (7 דרכים לא לעצבן את הבוס)
• ציון של מבצע מוגבל בזמן
• "קיבלת מתנה" וכו' – מאוד תלוי בפרשנות של מה זה מתנה…
• שאלות בלתי שגרתיות או סיפורי הצלחה (סוחר המניות שיכול ללמד את וורן באפט שיעור בהשקעות).

בסופו של דבר, השאלה היא האם התוכן מקיים את מה שהכותרת מבטיחה

מה אומרים המחקרים על קליקבייט?

קשה למצוא מחקרים עדכניים על האפקטיביות של קליק בייט. מצאתי מחקר אחד משנת 2021 באתר העין השביעית. מדובר במחקר שנערך במעבדה לעיתונאות חישובית באוניברסיטת נורת'ווסטרן (כן, יש מקום כזה).

אתם יכולים לקרוא שם את התקציר, אבל בשורה התחתונה לא הייתה נוסחה מנצחת למרות שעורכים נעזרים בדרך כלל באותן הטקטיקות. לדוגמה, הם משלבים מילים וביטויים מסוימים ("לא תאמינו מה קרה), מנסחים כותרות מאוד קצרות או כותרות עם טון שלילי.

הממצא הבולט היה שהשפעת הכותרת תלויה בעיקר בזמן הפרסום שלה, ולא במבנה הצורני או הלשוני.

מה חברות הפרסום חושבות על קליקבייט?

שתי חברות הפרסום הגדולות ביותר בתחום  התוכן הן טאבולה ואאוטרבריין.

למי שלא מכיר, אלו רשתות המתמחות ב-"שיווק באמצעות תוכן". הפרסומות שלהן מפנות לתוכן שמבט ראשון נראה כמו תוכן מקצועי ואובייקטיבי, אבל במבט שני יש גם כוונה ברורה למכור בשילוב קריאה לפעולה.

טאבולה ואאוטבריין פחות מקפידות על קליק בייטים ואפשר למצוא המון מפרסמים שמשתמשים בכותרת קליק בייט במודעות שלהם:

גוגל לעומת זאת אוסרת לחלוטין על כותרות בסגנון קליקבייט במודעות שלה וזו כנראה הסיבה שגם כותרות שיווקיות מנוסחות בצורה עדינה יחסית.

ומה עם פייסבוק?  ובכן, לפחות באופן תיאורטי פייסבוק היא הנוקשה ביותר בנוגע לקליקבייט, לא רק במודעות ממומנות, אלא גם בתוכן אורגני.

בשטח אפשר עדיין לראות המון קישורי Clickbait שאתרים מעלים. חלק מהם פשוט עושים אוטומציה וכל מה שעולה לאתר עולה גם לפייסבוק. לכן סביר להניח שרק חלק קטן נענש.

אם זה לא ממש עובד, למה ממשיכים להשתמש בקליק בייט?

מכירים את האמרה "אם זה לא שבור, לא צריך לתקן"?, אז בפרפרזה אפשר גם להגיד ש"אם לא יודעים שזה שבור, לא מנסים לתקן את זה…".

מעבר לכך, יש הבדל גדול בין אתר פופולארי שמפרסם קליק בייט על בסיס קבוע לבין מישהו כמוני או כמוכם שיכול להיתפס כטרול או בנאדם לא אמין אם הוא משתמש בקליק בייט יותר מדי…

מתי כן אפשר להשתמש בכותרת קליקבייט והאם זה יכול לגרום לאלגוריתם של גוגל להעניש אתכם?

מתי כן אפשר להשתמש בקליק בייט? אם אתם רוצים לעורר עניין ולא מתכננים להשתמש בקליקבייט כל יומיים, אתם יכולים לנסות את מזלכם. קחו בחשבון שזו דעתי האישית בלבד.

חשוב לי להדגיש שמנוע החיפוש של גוגל לא מעניש על קליקבייט, אבל אם התוכן לא עונה על הציפיות של הגולש, סביר גם להניח שהוא לא יופיע במקום גבוה במיוחד.

לפעמים גוגל מחליט להציג כותרת משלו ולהדגיש בה את מילות המפתח, כך שלא בטוח בכלל שהגולש יראה את הקליקבייט.

לסיכום, קליקבייט עדיין נמצא בשימוש, אבל היום הוא דורש יותר תחכום. מי שיודע להשתמש בו בזהירות ולספק ערך אמיתי עדיין יכול להפיק ממנו תועלת.

הפוסט האם כותרות Clickbait עדיין עובדות ב-2025? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

עם הזמן גיליתי ש-ChatGPT הגיע לרמה לא רעה בכלל בעברית (בניגוד גמור לחודשים הראשונים שלו בשוק).

בשלב מסוים שאלתי את עצמי אם אפשר גם להשתמש בו על מנת לבצע בדיקת תחביר ודקדוק בעברית. קיים אומנם תוסף לוורד בשם "עברי", אך הוא לא ממש הרשים אותי.

באנגלית לא רק שיש בדיקת תחביר ודקדוק מלאה כבר בתוך וורד, אלא גם כלים ממוקדים כמו למשל Grammarly.

התוצאות הפתיעו אותי לטובה! ChatGPT אומנם לא יכול לסמן טעויות בתוך המסמך, אלא רק להתייחס למשפטים ספציפיים בתגובה שלו, אבל רוב התיקונים וההערות שלו הן בהחלט במקום.

מעבר לכך, אתם יכולים לבקש לתקן את הטון הכללי במסמך.

כך פחות או יותר אמורה  להיראות ההוראה (פרומפט). במקרה הזה לקחתי פסקה קטנה ממאמר שכתבתי על התמכרות להימורים (המאמר המקורי הרבה יותר ארוך):

וככה נראה המבנה של הפלט (לא היה לי מקום להכניס את כולו):

אגב. אם הטקסט שלכם יכלול כמה פסקאות, לפעמיים ChatGPT יזהה אותן ויחלק את הפלט שלו.

כמובן שלפני שאני מבצע את הבדיקה הזו, אני עובר לפחות עוד פעם אחת על הטקסט כדי לבדוק אם יש בו טעויות אחרות.

לפני שאתם רצים לנסות את הפרומפט הזה, כמה הערות שחשוב לי להדגיש:

1.כשרוצים להעלות טקסט של מעל 400-500 מילים, יש לפרק אותו לחלקים כדי לקבל את כל הבעיות הנקודתיות. אחרת תקבלו רק עצות כלליות (שזה לא בהכרח רע).

2.לפעמים ChatGPT מתייחס לשגיאות שלא קיימות, כמו למשל פסיקים שכבר קיימים.

3.אם הטקסט שלכם מורכב להבנה, אפשר גם לבקש בדיקה לוגית.

4.אם מבצעים שכתוב מלא, יפתח לכם פאנל בשם Canavs דרכו תוכלו לעבוד על חלקים ספציפים. לדוגמה, להרחיב את פסקת הפתיחה.

הערה לסיום: אני לא משלה את עצמי: ברור לי שגם עם כלים כמו ChatGPT, כשבודקים טקסט לפרסום בכתב עת גדול, עיתון, וכמובן ספרים, עדיין אין תחליף לאנשי מקצוע שזו העבודה שלהם.

הפוסט האם ChatGPT יכול להחליף את את המורה שלכם ללשון? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

דבר אפילו יותר מדהים הוא שבשל כל מיני עניינים של קהילת הקוד הפתוח, לא נראה שחשיפת הקוד מהווה עבירה על החוק.

מאז הדליפה, שפורסמה לפני כשלושה ימים (ב-27 במאי), גוגל הספיקה להגיב עליה, כך שאנחנו יודעים שהיא אמיתית.

בדליפה אפשר למצוא בעיקר פונקציות של האלגוריתם, אם כי חשוב להדגיש שלא ניתן לדעת בדיוק מה הקשר ביניהן ומהו המשקל שניתן לכל אחת מהן. זו גם אגב הטענה של גוגל כנגד אתרים שכבר החלו להסיק מסקנות, כולל כמה שכביכול מראות באופן ברור שטענות שגוגל השמיעה בעבר פשוט לא נכונות או נכונות חלקית (לדוגמה, שלמספר הלחיצות על אתר בתוצאות החיפוש אין השפעה על הדירוגים).

ובכל זאת, יש בקוד שדלף כמה עניינים מאוד מעניינים שיכולים ללמד על האופן בו גוגל מנתחת תוכן:

מי כותב את התוכן

מהקוד של גוגל מסתבר שיש פונקציה ספציפית (isAuthor) שמנתחת האם מי שחתום על התוכן באמת כתב אותו (כנראה דרך הצלבה עם מקורות אחרים). סמכותיות היא לא נושא חדש, אבל עכשיו אנחנו יודעים שגוגל מתייחסת אליו ישירות.

כיצד קישורים קשורים להיסטוריה של הדף

אם אתם משנים תוכן באתר שלכם לעיתים קרובות ומסירים או מוסיפים קישורים, כדאי שתדעו שגוגל זוכרת אחורה את כל הגרסאות האלו! מצד שני, היא מתייחסת לקישורים רק ב-20 הגרסאות האחרונות.

זה פחות קריטי אם אתם מתעסקים בעיקר בתוכן, אבל אם אתם מחליפים קישורים עם אתרים אחרים ובעיקר מוכרים להם קישורים (עניין לפוסט אחר…), יכול להיות שתרצו לתעד את כל השינויים האלו.

כמו כן, משתמע מכך שהפניית דף ישן לדף חדש בנושא אחר הוא רעיון גרוע למדי, למרות שלא מעט אנשים עדיין עושים את זה כשהם קונים דומיינים משומשים.

עמוד הבית משפיע על כל האתר

בקוד של גוגל ניתן למצוא פונקציה שממנה אפשר להבין שלאיכות דף הבית יש השפעה על הדירוגים של כלל האתר. בין היתר נמצא שם גם את ה-Pagerank המפורסם. יש כאלו שטוענים שה-Pagerank, האלגוריתם המקורי לדירוג אתרים של גוגל, מת כבר מזמן, ויש כאלו שטוענים שלא ממש (גוגל בעצמה מתייחסת אליו בהנחיות שלה לבעלי אתרים ומבקשת מהם לא לבצע מניפולציות במטרה לשנות אותו).

מה שבטוח הוא שחשוב להשקיע בתוכן בדף הבית.

למשל, אם התוכן שלכם דינאמי (למשל, פוסטים שמתחלפים), תנו לכל אחד מהם תקציר ייחודי, אחרת עמוד הבית שלכם פשוט יכלול "לקט" של טקסטים מעמודים אחרים, וזה לא לעניין…

גודל גופן

אוקי, בנקודה  הזו תנו לי בכל זאת להיות ספקן. בקוד ניתן למצוא התייחסות ספציפית לגודל הפונט של קישורים ומושגים בטקסט (Terms). אלו טכניקות SEO שאנשים עם מינימום גאווה מקצועית הפסיקו להשתמש בהם בערך ב-2012…

אני לא מבין גדול בתכנות מודרני, אבל אני לא אתפלא אם מדובר בפונקציה שקטה שפשוט לא הוסרה או שיש לה השפעה מינורית. יכול להיות גם שהיא בכלל אמורה לזהות ספאם (בהפוך על הפוך).

לא כל התוכן שלכם בהחלט נספר

החלק הזה די מפתיע: מסתבר שלכל דף יש מספר מסוים של "אסימונים" (Tokens) שמוקצים לו ולכן גוגל לא בהכרח מתחשב בכל התוכן בדף.

בין אם הבנתי את זה נכון ובין אם לא, מה שבטוח הוא שפסקאות הפתיחה שלכם חייבות להיות סופר רלוונטיות, וכל מה שזה אומר מבחינת מילות מפתח.

תוכן קצר יכול להתברג גבוה אם הוא מקורי

מסתבר שלגוגל יש ציון נפרד עבור תוכן קצר, בתנאי שהוא מקורי. לעניות דעתי זה יכול להסביר למה לפעמיים אתרים שיש בהם כמה פסקאות טקסט עם אפליקציית רשת (לדוגמה מחשבון), עדיין מדורגים גבוה.

תגי מטא ותאריכים

בניגוד למה שאולי סיפרו ולכם ודווקא כן בהתאמה שהאנליסט הראשי בתחום החיפוש בגוגל (גרי אליס) טוען, האורך של כותרת העמוד בעמודי התוצאות (Title) והתיאור (Meta Description) לא משנים מבחינת דירוג.

חשוב מאוד להדגיש שהם כן משנים את אחוזי הלחיצות מכיוון שגוגל מציג רק חלק מהם אם הם ארוכים מדי ולפעמיים הוא מחליט בעצמו מה להציג בהתאם לשאילתה של המשתמש. לדוגמה, בתיאור יכול להיות מוצג חלק פנימי של הדף עם מילת המפתח שהגולש חיפש.

כמו כן, נראה שגוגל מנסה לחפש את התאריך הנוכחי בתגי המטא, בכתובת הדף (URL) וכמובן בתוך התוכן. לכן כנראה רואים כל כך הרבה תוצאות בחיפוש בהן מודגש משהו כמו "לפני 23 שעות" אפילו אם הן לא אייטמים חדשותיים בעצמן.

בקיצור, אם אתם מפרסמים מאמר באתר, רצוי לרשום איפשהו מתי העלתם אותו או מהו תאריך העדכון האחרון (רק אל תיקחו אוטומטית את התאריך של היום, גוגל מן הסתם יעלה על זה בשנייה כי הוא יודע להשוות בין גרסאות שונות של הדף…).

Your Money Your Life

מדובר בתוכן שעוסק בנושאים שקשורים ומשפיעים באופן הדוק על החיים שלנו: החל מהמשכנתא, דרך הרכב הבא שנרכוש ועד לבריאות שלנו. העניין הזה ידוע כבר כמה שנים טובות.

לכן זה אולי לא מפתיע שיש לגוגל ציון נפרד עבור עמודים כאלו, מה שכן עשוי להיות מעט מפתיע הוא שגוגל מנתח כל שאילתה לא מוכרת ומנסה להבין האם היא קשורה ל-YMYL.

מה זה אומר מבחינת תוכן? אם יש לכם תוכן בנושאים כאלו, היצמדו למקורות והפכו אותו לכמה שיותר אמין, אל תמליצו לאנשים למצוץ את הארס של הנחש…

מיקוד נושאי (Site Embeddings)

באופן לא מפתיע, גוגל מעדיף שהאתר שלכם יתרכז בנושא אחד מרכזי ויכול לדרג באופן פחות מיטבי עמודים שחורגים מהנושא הזה (Off topic אם תרצו).

לי אישית זה לא חדש, ותמיד האמנתי שזו הנחיה מוצדקת של גוגל. לצערי יש עדיין המון "חוות תוכן" עם מאמרים ונושאים שלא קשורים אחד לשני.

כמה מילים לסיום

חשוב לציין שמדובר בניתוח חלקי ביותר של המסמך, כך שייתכן שבהחלט צפויות לנו עוד הפתעות. בין אם אתם מאמינים שגוגל מבלפים יותר מאשר אומרים את האמת ובין אם לא, נראה שרוב מה שנחשף בנוגע לתוכן בסופו של דבר נועד להיטיב עם הגולשים ופחות עם מי שמנסה לייצר תוכן בכמויות גדולות במטרה לרמות את המערכת.

הפוסט דליפת הענק מגוגל – מה היא יכולה ללמד אותנו על כתיבת תוכן לאתר שלנו? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

אחת הטענות הנפוצות היא שגוגל "לא אוהב" תוכן שנוסף באמצעות AI. כבר לפני כמה וכמה שנים טובות גוגל גם הזהירה מפורשות מפני שימוש בתוכן שנכתב באופן אוטומטי, למרות שהיא לא הזכירה במפורש את המילה AI.

אבל מאז הבהירו בחברה שהבעיה היא לא עם תוכן AI, אלא עם איכות התוכן, וזה הבדל עצום! לאחר מכן גוגל העלתה עמוד ייעודי שעונה על כל השאלות בנוגע לשימוש בתוכן כזה.

הוא לא זמין בעברית, אבל גם לא מסובך מדי להבנה. בעיקרון גוגל חוזרת על המסר שהיא רוצה להדהד לכותבי תוכן ומקדמי אתרים במשך שנים : מי שכותב תוכן והמטרה העיקרית שלו לבצע מניפולציה על מנועי החיפוש כדי להתברג במיקומים גבוהים יותר עובר על הקווים המנחים שלה.

המשמעות בפועל היא שאתר שעושה שימוש בטקטיקות כאלו עשוי לרדת בדירוגים או להיענש באופן ידני.  מנגד, תוכן שימושי שעונה על הכללים של E-E-A-T (מה זה בדיוק?) הוא התוכן אליו אתם רוצים לשאוף.

בהמשך גוגל נותנת דוגמה לתוכן שימוש שנוצר באופן אוטומטי כגון תחזית מזג אוויר, תוצאות משחקי כדורגל ועוד. אפשר להתווכח אם מדובר בתוכן או פשוט אוסף של עובדות, אבל אין ספק שגוגל מנסה להרגיע את כל מי שחושש שתוכן AI "יפיל" לו את האתר.

תחת "שאלות נפוצות" גוגל מסכמת ומבהירה שוב את השאלות הבוערות ביותר:

• תוכן AI לא מפר את הקווים המנחים של גוגל לתוכן. בינה מלאכותית יכולה אף להוות כלי עזר לכתיבת תוכן בדרכים נהדרות שלא היו זמינות קודם לכן.
• תוכן באיכות נמוכה הוא לא אתגר חדש בשביל גוגל ויש לה מספר מערכות שנועדו לטפל בתוכן כזה (רק ב-2024 היא שיחררה שניים כאלו והיד עוד נטויה).
• גוגל יודעת לטפל גם במידע בעייתי מבחינה עובדתית שנוגד את הדעה המקובלת (קונצנזוס). בקיצור, פייק ניוז.
• מבחינה דירוגים, אין לתוכן שנוצר באמצעות AI (גם אם הוא כתוב בצורה איכותית) יתרון על פני תוכן שנכתב על ידי כותבים אנושיים.
• אפשר להוסיף הערה על כך שהתוכן נוצר באמצעות AI, אבל בעיקר עבור הגולשים האנושיים, לא עבור גוגל.

איך יוצרים תוכן איכותי באמצעות AI?

זה הפיל שבחדק ונושא שאני יכול לכתוב עליו לפחות פוסט אחד שלם, אבל אחרי כל מה שכתבתי עד כה, אני אתן כמה טיפים מהניסיון שלי:

הדרך ליצור תוכן AI טוב תלויה בשפה בה אתם רוצים ליצור את התוכן ובפקודות (פרומפטים) שאתם נותנים לה.

1.באיזו שפה אתם כותבים?

2.כיצד אתם נותנים פקודות ל-AI  (פרומוטים)

אני לא מומחה בכתיבת פקודות שכאלו, אבל כן למדתי כמה דברים בשנתיים האחרונות:

שום כלי AI לא ידוע עדיין עברית מושלמת ותמיד יהיו טעויות, בעיקר בכל מה שקשור לדקדוק. יחד עם זאת, הכלי שמבין עברית בצורה הכי טובה הוא Gemini של גוגל.

הבעיה היא שהוא עדיין נוטה ליצור תוכן שנראה מעוברת. לדוגמה, הוא משתמש בהרבה פניות ישירות, בעיקר ב"אתם". התוצאה בדרך כלל נשמעת נלהבת מאוד ולא טבעית, מה שהרבה פעמים דורש ממני לנסח את הטקסט מחדש.

גם אם אני מבקש ממנו לא לעשות שימוש כל כך תדיר בפנייה כזו, הוא לא תמיד מבין בדיוק למה אני מתכוון.

לדוגמה, כאן ביקשתי ממנו לכתוב טקסט שיווקי. אני אתן לכם לשפוט אם הטקסט הזה נראה לכם טבעי:

לכן ההמלצה שלי היא כן "לחפור" מתי שצריך. Gemini באופן ספציפי אוהב להיות ראש קטן ולעשות המון בולטים כדי לסכם דברים בקצרה. הוא גם כמעט אף פעם לא עובר את ה-300 או 400 מילים גם כשאני מבקש את זה ממנו באופן מפורש (בניגוד ל-ChatGPT שיכול להפיק טקסטים ארוכים מאוד).

בקיצור, בכל מה שקשור לעברית אל תצפו עדיין לנפלאות ונסו להיות כמה שיותר ספציפיים, גם אם לפעמיים אתם מרגישים שאתם מדברים עם ילד קטן…

אפשרות אחרת היא להשתמש ב-ChatGPT ולבצע תרגום מקצועי לתוכן שהוא כותב עבורכם. אני ממליץ לא להשתמש בגוגל טרנסלייט כי אז תסבלו מכל הרעות החולות של   Gemini שמבוסס בחלקו על המודל של טרנסלייט.

לסיכום (אמ;לק)

• לגוגל אין בעיה עם תוכן AI כל עוד הוא כתוב באופן איכותי
• כתיבת תוכן AI בעברית היא עדיין בעייתית
• הכלי שמבין הכי טוב עברית הוא Gemini, אבל לפעמיים צריך "לשבת לו על הראש" כדי שהוא יבין מה אתם רוצים ממנו
• אפשרות אחרת היא להשתמש ב-ChatGPT באנגלית ואחר כך לבצע תרגום מקצועי ידני

הפוסט האם גוגל "מעניש" אתרים על תוכן AI? הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

כמובן שזו שאלה רטורית, אבל חשוב להבין למה תוכן שנכתב לאתר אינטרנט נראה כמו שהוא נראה ומהם הדגשים הכי חשובים מבחינת תהליך הכתיבה.

דגש מספר 1 – חשבו מדוע שהגולש ירצה לקרוא את התוכן באתר שלכם

כשאנחנו כותבים טקסט שיווקי או דף נחיתה (לרוב העמוד שיופיע אם לחצתם על פרסומת), ברור לנו שהמטרה היא לשכנע את הגולש שכדאי לו לקנות מאיתנו בזמן הכי קצר.

לדוגמה, אם מדובר בדף שאמור למכור לנו רכבי ליסינג, המסרים השיווקיים העיקריים יכולים להיות מהירות השירות, מחיר, אחריות וכו'. דפי נחיתה לרוב יציע לנו משהו שאנחנו מכירים ולא צריכים לחשוב עליו יותר מדי.

לעומת זאת, אם גולש מגיע לאתר שלנו מביטוי (מילת מפתח) כמו "מה זה ליסינג פרטי", עמוד עם פסקה אחת שיווקית לא יעזור לו להבין מה זה וסביר להניח שגם גוגל לא ידרג את העמוד במקום גבוה.

לכן אנחנו חייבים להתאים את התוכן למילת המפתח הספציפית שמגיעה מגוגל. הקונספט הזה נקרא גם "כוונת הגולש" (או User Intent).

 בגדול יש 4 סוגים:

ניווט – גולשים שיודעים בדיוק לאן הם רוצים להגיע (לדוגמה, "ynet חדשות")

אינפורמציה / מידע – גולשים שרוצים ללמוד עוד על נושא מסוים

קנייה – גולשים שרוצים לרכוש משהו

מחקר שוק – גולשים שרוצים למצוא מידע לפני רכישה (למעשה שילוב של השניים הקודמים)

בדוגמה שנתנו סביר להניח שהכוונה של הגולש נופלת תחת מחקר שוק מכיוון שהוא מתעניין בקניית רכב, אבל הוא לא מכיר את כל המושגים והאפשרויות.

לכן נרצה לתת לו קודם כל סקירה על ליסינג פרטי ומה זה בדיוק לפני שאנחנו בכלל מתחילים לדבר אתו על מה שאנחנו מציעים כמותג או עסק. אחרת הוא יחזור לגוגל…

רוצים תוכן מצוין לאתר האינטרנט שלכם? צרו קשר!

דגש 2 – התאימו את התוכן לגוגל

לא סתם שמתי את הסעיף הזה במקום השני. ההתאמה לגוגל היא חשובה, אבל היא לא אמורה להנחות אתכם לאורך כל הכתיבה.

גוגל יודע היום להבין על מה התוכן שלנו מדבר באופן כללי גם אם לא נשתמש במילות מפתח מדויקת. יחד עם זאת, בביטויים תחרותיים לפיזור של מילות המפתח בצורה נכונה בהחלט יכולה להיות השפעה חיובית. לכן כתיבה לאתר אינטרנט שרוצים לקדם באופן אורגני חייבת להתחשב גם במילות המפתח (עכשיו עברו על המשפט הזה מהתחלה…).

זהו בעיקרון סעיף טכני, וכתבתי מדריך מקיף על שילוב מילות מפתח לטובת קידום אתרים.

דגש 3 – דאגו שהגולש יגיע כמה שיותר מהר לטופס צור קשר

העובדה שהטקסט אמור לעזור לגולש לא אומרת שאנחנו לא יכולים לנצל את ההזדמנות כדי לשווק את עצמנו וכמובן לתת לגולש הזדמנות להשאיר את הפרטים שלו.

אפשר לעשות את זה בהמון צורות:

1.שילוב של טופס בתוך העמוד (כמו שאני עושה כאן). בוורדפרס עושים את זה עם תוסף או ישר דרך אלמנטור. חשוב רק לוודא שהטופס נשלח כמו שצריך.

2.פסקת הנעה לפעולה בהתחלת או סוף התוכן עם הפניה למספר טלפון / Whatsapp, או למיקום של טופס קבוע בחלק העליון / תחתון של האתר.

3.קישור לדפים שיווקיים. זה יכול להיות דף שירות או דף הבית, שמטבעו הוא לרוב יותר שיווקי.

עוד טיפים

דגש  4 – השתמשו גם במדיה עשירה

אני חייב להודות שגם אני לא מצליח תמיד לעמוד במשימה הזו, אבל כתיבת תוכן לאתרי אינטרנט יכולה להרוויח לא מעט מתוכן ויזואלי.

• בעזרת תוכן ויזואלי אפשר להעביר הרבה מידע במהירות באמצעות גרפים (אינפוגרפיקה)
• נותן לגולש "לנוח" בין פסקאות הטקסט
• עוזר להסביר רעיונות מופשטים באופן מוחשי יותר
• תמונות מקוריות יכולות להשתלב במקומות גבוהים בגוגל
• כנ"ל לגבי סרטונים שמעלים ביו-טיוב ולאחר מכן מטמיעים באתר

כדי להדגים את זה, אני אציג את החיפוש של "איך כותבים קורות חיים". אחרי שתי מודעות (שלא תמיד מופיעות) ושתי תוצאות אורגניות רגילות, גוגל כבר מזדרז להציג תמונות.

דגש 5 – תמיד הוסיפו סיכום

סיכום הוא למעשה האמ"לק (ארוך מדי לא קראתי) של התוכן. עד כאן כתבתי 600 מילים ויש לי לקוחות שמבקשים שאני אכתוב להם גם 1,500 מילים… (ובחלק מעמודי הבית תמצאו גם פי 2 או 3 מזה).

אבל באופן לא מפתיע, לא לכולם יש זמן לקרוא אפילו כמה מאות מילים, ועוד לא התחלתי לדבר על בעיות של קשב וריכוז, שגם אם מפריזים בהן, ברור שאצל חלק מהאנשים מדובר בדבר אמיתי.

אז מה היה לנו? איך צריך להיראות תוכן לאתר אינטרנט

• חשבו קודם כל על מה שהגולש יכול לקבל מהתוכן, למה שהוא ירצה לקרוא אותו מלכתחילה
• התאימו את התוכן לגוגל באמצעות שילוב נכון של מילות מפתח
• שלבו קריאות לפעולה עם קישורים לעמודים אחרים, הפניה למספר טלפון או הציבו טופס צור קשר
• השתמשו במדיה עשירה כדי לרווח את התוכן ולהפוך אותו לנוח יותר לקריאה
• רשמו בסוף סיכום של התוכן למי שלא יכול לעבור על כולו

לא רוצים לכתוב את התוכן לבד? תנו לי לעזור לכם

הפוסט כתיבת תוכן לאתר אינטרנט – 5 עקרונות חשובים הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

אם יש לכם אתר אינטרנט או בלוג מכל סוג שהוא, אתם בוודאי יודעים שהדרך הכי טובה להגדיל את התנועה אליו עוברת מן הסתם בגוגל. מן הסתם נרצה להופיע במקום כמה שיותר גבוה על חיפושים פופולאריים. לכל חיפוש שהמשתמש מבצע אנחנו קוראים "מילת מפתח", וזה לא משנה אם מדובר במילה אחת או בכמה מילים. (גם המילה "מילת מפתח" היא בעצמה מילת מפתח).

כשהאלגוריתם של גוגל מעבד את החיפוש שלנו, הוא יכול להציג תוצאה רגילה (תוצאה אורגנית) או מודעה. מילות מפתח חשובות לשתי סוגי התוצאות האלו, אבל כאן אני אדבר על שילוב מילות מפתח באופן אורגני.

אחרי שמוצאים אילו מילות מפתח הכי רלוונטיות אליכם באמצעות מחקר מילות מפתח, בין אם בעצמכם ובין אם דרך חברת הקידום שלכם, הדבר החשוב הבא הוא לשלב את מילות המפתח האלו בטקסט של כל אחד מהדפים באתר שלכם. במילים אחרות, לבצע עבורם אופטימיזציה.

למעשה, עדיף לתכנן כל דף מסביב למילות המפתח מאשר לקחת דפים קיימים ולהוסיף להם מילות מפתח בדיעבד.

הרבה אנשים מגלים מאוחר מדי שהם לא השקיעו מספיק במחקר ראשוני ועכשיו הם צריכים לחזור אל כל הדפים הקיימים ולשנות אותם. זו הסיבה שעדיף שתהיה לכם חברת קידום אתרים או מקדם כבר בזמן שאתם בונים או מתכננים את האתר, אבל אני סוטה קצת מהנושא…

שילוב של מילות מפתח בטקסט היא סוג של אומנות. ממש כך. ההמלצה שלי אישית היא לבחור 2 או 3 מילות מפתח לכל דף, כשיש ביניהן קשר ברור. אפשר גם לבחור מילים שמשולבות אחת בתוך השנייה. למשל "קידום אתרים בגוגל" ו-"קידום אתרים בגוגל ישראל".

אני אקח כדוגמה את העמוד. הנה כמה דוגמאות למילות מפתח רלוונטיות שאני יכול לבחור להשתמש בהן. הסוגריים מציינות את מספר החיפושים הממוצע בחודש.

• מילות מפתח בטקסט (70)
• מילות מפתח גוגל (90)
• מילות מפתח דוגמאות (70)

אני לוקח בחשבון שיהיו הרבה ביטויים אחרים שאני לא יודע עליהם מכיוון שהם חיפושים ייחודים (אף אחד לא חיפש אותם קודם) או שהנפח שלהם קטן מדי ואני לא רואה אותם כשאני מבצע מחקר, אבל ביחד הן יכולות להצטבר לנפח די גדול (תופעה שאנחנו קוראים לה "הזנב הארוך"). זו הסיבה שלא צריך לשלב בכוונה 10 מילים באותו עמוד, אלא מוטב לפרק אותם לכמה עמודים.

מבחינת אופן השילוב של מילות המפתח, אם קראתם כמה מדריכים לפני המדריך הזה או שתתקלו במדריך כזה בהמשך, אתם עשויים לראות כל מיני המלצות, לדוגמה:

• לשלב את מילות המפתח בכל כותרת שנייה
• לשלב מילת מפתח אחת בכל פסקה
• לשלב מילת מפתח אחת בכל שלושה משפטים
• לשלב אחוז מסוים של מילות מפתח (לדוגמה, משהו כמו 5%).

אני לא מת על כל הנוסחאות האלו ולדעתי הן רק פוגעות ברמה של הטקסט והופכים אותו לרובוטי. מצב של המון מילות מפתח שיושבות בצורה לא טבעית נקראת "דחיסת מילות מפתח" והיא נחשבת לספאם בעיני גוגל.

עוד דבר – אני מעדיף לא להשתמש בדיוק בביטוים האלו אחד לאחד באותו הסדר (ביטוי מדויק) אם הם לא "יושבים" לי טוב בטקסט. הסיבה היא שאני מעריך שגוגל מספיק חכם כדי להבין שאני מתכוון לביטוי דומה והוא כנראה יציג את הדף בביטויים האלו גם אם אני לא אכתוב אותם במדויק.

שימוש ביותר מדי ביטויים מדויקים לא רק עלול לגרום לגוגל להבין שאני מנסה לבצע מניפולציה בצורה לא טבעית, אלא גם להפוך את הטקסט לקשה לקריאה. כשאומרים "לכתוב בשביל הגולשים ולא בשביל גוגל", בדיוק לזה מתכוונים.

לדוגמה, כמה פעמיים יצא לכם לראות כותרת כמו "ביטוח רכב מחיר"? הצירוף הזה מתייחס למה שאנשים מחפשים בגוגל במדויק, אבל כמשפט או כביטוי בתוך טקסט התחביר שלו שגוי לחלוטין. מה שאני הייתי עושה זה לכתוב פשוט "מחיר ביטוח רכב". שוב, כי אני סומך מספיק על גוגל ובעיקר על האיכות של הטקסט שאני כותב.

איפה הכי חשוב לשלב את מילות המפתח?

גוגל מחפש מילות מפתח בטקסט עצמו ובעוד שלושה מקומות חשובים:

1.תג ה-Title

2.כותרות פנימיות בתור העמודים

3.קישורים פנימיים

1.תג ה-Title

תג ה-Title הוא כותרת העמוד כפי שהיא מופיעה בטאב הנוכחי בדפדפן למעלה ובהרבה מקרים גם בגוגל (למרות שהוא עשוי להציג כותרת קצת שונה).

רוב האתרים כיום פועלים על וורדפרס. התוסף הפופולארי ביותר לקידום אתרים נקרא Yoast. כשהוא מותקן, ברירת המחדל היא שה-Title יורכב מהשם שאתם נותנים לפוסט או לדף + שם האתר כפי שהוא מוגדר בהגדרות של וורדפרס.

אם ה-Title ארוך מדי, תוכלו לראות שהוא  שהקו מתחתיו בצבע כתום או ירוק. אם זה המצב ואתם רוצים לשלב כמה מילות מפתח או שהטקסט  לא מספיק מזמין, אתם יכולים למחוק ידנית את שם האתר. לפעמיים לגולש חשוב יותר להבין מה הוא ימצא בדף מאשר לראות את השם המדויק שלו.

אגב, Yoast ווורדפרס יוסיפו את הכותרות אוטומטית לשם העמוד (Slug). כאן אני ממליץ לקחת 2-3 מילות מפתח באנגלית ולא להשתמש בשם עמוד בעברית.

2.כותרות פנימיות בתוך העמודים

הכותרות הפנימיות בתוך העמודים נחלקות לכמה רמות:

• H1– הכותרת הראשית של הדף – בדרך כלל השם שאתם נותנים לפוסט או לדף (כמו שאתם רואים יש כאן חזרתיות מסוימת, מהניסיון שלי זה לא נורא)
• H2– הכותרות המשניות – בדרך כלל מרכזות את כל מה שקשור לנושא או חלק מסוים
• H3- כותרות ברמה השלישית – אני בדרך כלל משתמש בהן כשאני רוצה לפרק נושא מסוים לעוד כמה חלקים. למשל, הכותרת כאן למעלה היא מרמה H3 וגם זו שמתחתיה.

אם אתם מעתיקים טקסט מוורד, הכותרות בדף מקבילות לכותרת 1, 2 ו-3 בהתאמה. הצורה של הכותרות תהיה מתאימה לתבנית העיצוב של האתר, לא לעיצוב שאתם רואים בוורד!

חשוב לציין שמילות המפתח לא חייבות לשבת בכל הכותרות. במיוחד אם מדובר בדף ארוך. למעשה, גם זה עשוי להזיק לכם בסופו של דבר, במיוחד אם אתם משתמשים בביטויים מדויקים.

3.קישורים פנימיים

עוד מקום שבו אתם יכולים לשלב מילות מפתח ואפילו ביטויים מדויקים (כאמור, לא בהגזמה) הם קישורים בין העמודים (קישורים פנימיים). הכוונה היא לקישור מעמוד אחד לעמוד שני ולא קישור לאתר חיצוני.

העמוד השני שאליו אתם מקשרים מהעמוד הראשון אמור להרחיב ולהסביר את אותו הנושא שאליו מילת המפתח מתייחסת

טעות נפוצה שאני רואה וגם עליה אני לא ממליץ היא לקשר מהרבה עמודים לעמוד הבית עם מילת מפתח עיקרית שחברת הקידום רוצה לקדם. מבחינת גוגל זה לא ממש יעיל, וגם מבחינת הקורא ממש לא בטוח שהוא ירצה להגיע פתאום לעמוד הבית, במיוחד אם הוא הגיע לאתר שלכם כדי לחפש מידע ספציפי.

גם לשים כמה קישורים זהים היא לא פרקטיקה מומלצת, וגם זה משהוא שיוצא לי לראות מדי פעם. אם בדקתם את האתר שלכם לאחרונה וגילתם המון קישורים פנימיים שלא יצרתם בכלל, כדאי לבדוק אם לא מותקן לכם קוד או תוסף מסוים שיוצר קישורים אוטומטית.

לסיכום – איך לשלב מילות מפתח באתר כדי שגם גוגל וגם הקוראים שלכם יהיו מרוצים

• מילות מפתח הן אחד הפקטורים הכי חשובים כדי שהאתר שלכם יתקדם בגוגל
• את מחקר מילות המפתח כדאי להשאיר בכל מקרה לחברת הקידום ולוודא שהיא משתמשת בכלים שמיועדים לכך
• בין אם אתם כותבים את הטקסט בעצמכם ובין אם לא, שימו לב איך משולבות מילות המפתח ושאין מצב של דחיסת מילות מפתח

הפוסט כך תשלבו מילות מפתח ל-SEO (קידום אתרים) בצורה נכונה – מדריך למתחילים הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת

זה אולי נשמע כמו שינוי קטן, אבל ברגע שבו לקוח הקצה הוא זה שקונה את הקישורים לאתר שלו, הוא לוקח על עצמו סיכון שבעבר בעיקר חברת ה-SEO הייתה לוקחת על עצמה.  

יש כמובן גם חברות SEO קטנות או אפילו פרילנסרים שקונים קישורים מחברות גדולות יותר עבור הלקוחות שלהם כדי לחסוך זמן, אבל אני לא מדבר על המקרים האלו.

האם כדאי בכלל כדאי להסתכן ברכישת קישורים באופן עצמאי?

 לרכישת קישורים באופן הזה יש יתרונות וחסרונות, ואני אתחיל דווקא עם היתרונות:

1.הקישורים האלו בדרך כלל מגיעים מעמודי תוכן ולא מעמודים קיימים או החלק התחתון של כל עמודי האתר ("קישורי פוטר"), מה שאמור, לפחות באופן תיאורטי, להעלות את הערך שלהם בעיני גוגל.

2.בעל האתר לא צריך להתחיל ולהחליף מיילים עם מקדמים אחרים כדי להחליף איתם תכנים (מה שנקרא גם "פוסט אורח" או Guest Posting) או לבצע החלפות קישורים פשוטות (מה שבכל מקרה פחות עובד כיום).

3.חבילות קישורים יכולות להתחיל גם ממחיר של כמה מאות שקלים לקישור או אפילו 100 ₪ לקישור, זאת בניגוד לקידום אתרים בחברת SEO שעולה לרוב לפחות כמה אלפי שקלים בחודש.

ומהם החסרונות?

1.בעיקרון רכישת קישורים אסורה לחלוטין על ידי גוגל. אפשר להתחכם ולשאול אם הקישור הוא העיקר או שאתם מקבלים קישור לאתר כשהמטרה המרכזית שלכם היא חשיפה (למעשה פוסט אורח ממומן), אבל בתכל'ס מדובר בדיוק באותו הדבר.

מעבר לכך יש לגוגל סימון מיוחד עבור קישורים כאלו שנועדו לשבת בתוך תוכן ממומן ואין לה איתם בעיה.

2.קישורים בדרך כלל נקנים בחבילות והפיתוי להפנות הרבה קישורים אל האתר בבת אחת הוא גדול. הבעיה היא שזה יכול להיות מסוכן ולכן אם אתם כבר קונים קישורים, אתם חייבים לשים לב לכך שהתדירות תראה טבעית (או יותר נכון אקראית) עד כמה שאפשר.

3.מי שלא מגיע מעולם הקידום לא יכול להעריך באמת מהי האיכות של האתר ממנו הקישורים מגיעים. מדובר בהרבה פרמטרים שונים שלפעמיים מנסים לכמת אותם למספרים בודדים תחת מדדים כמו למשל "DR". חשוב להדגיש שהמדדים האלו לא קשורים לדירוגים של גוגל וקל מאוד לבצע עליהם מניפולציה.

4.כאשר מדובר על הרבה אתרים שונים שמקושרים ביניהם באופן צולב (Private Blog Network), הסיכון לכך שאתר אחד יפיל את כל הרשת (ואולי גם את האתר שלכם) הולכים וגדלים, במיוחד בחו"ל. לבנות רשת של אתרים שלא ייראו קשורים אחד לשני בעיני גוגל זו משימה מורכבת.

כמו שאתם רואים, מדובר בנושא שנוי במחלוקת, אך חברות רבות ידגישו בעיקר את היתרונות או פשוט יתעמקו בחשיבות של הקישורים בלי להתייחס כלל לצד השני של המטבע (ולמטבע תמיד יש שני צדדים).

האם מחיר הקישור מצביע בהכרח על איכות התוכן?

כשאנחנו מדברים על קישורים שנמכרים בחבילה ביחד עם תוכן, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם נוכל לדעת עד כמה התוכן איכותי על פי המחיר שלו?

סביר להניח שלא תדעו בדיוק כמה שילמו למי שכתב את התוכן, ולכן מחיר הקישור הוא לא בהכרח אינדיקציה לאיכות התוכן, למעט אולי קישורים במחיר נמוך מאוד (למרות שיש לסייג ולציין שהמצב הקשה בשוק בצל המלחמה הוביל לירידות מחירים בחודשים האחרונים גם אצל כותבים איכותיים).

לכן הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים ולמעשה חייבים לעשות הוא לבדוק את האתר בהם החברה משתמשת (חברה שלא מוכנה לחשוף אף אחד מהאתרים שלה היא כבר סימן אזהרה מהבהב).

אני מעריך שאתם מספיק חכמים כדי לבדוק את איכות התוכן על פני השטח, אבל יש עוד כמה דברים חשובים שחייבים לבדוק ואתם ממש לא חייבים להיות אנשי SEO כדי לעשות את זה:

• האם האתר ממוקד לתוכן מסוג מסוים, או שהוא מורכב מכל מיני כתבות או מדריכים שאין ביניהם קשר? לא נדיר למצוא אתר שבו יושבות זו לצד זו כתבה על "הדברת ג'וקים" לצד כתבה על "בחירת מצעים למיטה". גוגל רמזו לא אחת שהם לא מתים על אתרים כאלו.
• האם אתם הייתם מוכנים לפרסם תוכן כזה באתר תחת השם שלכם (לדוגמה, בבלוג)?
• האם יש חזרה מוגזמת על מילות מפתח?
• האם הוא כתוב בצורה קריאה? כולל כותרות פנימיות, פסקאות באורך סביר וכו'?

חשוב לי להדגיש שקישורים עם סימני אזהרה כגון אלו עדיין יכולים להיות בעלי ערך, אבל חבל לקנות חתול בשק בכמה אלפי שקלים בידיעה שעם עוד קצת מחקר הייתם כנראה מקבלים תמורה טובה יותר למחיר (למרות שב-SEO אף פעם אין וודאות).

דבר נוסף: קישור שיוצא מאתר גדול ומוכר כמו למשל כלכליסט (וכאן כבר מדובר על מחירים של אלפי שקלים) כנראה יהיה בעל ערך גבוה יותר וגם לא סביר שיסכן אתכם, אבל גם באתרים כאלו לא תמיד מקפידים על איכות התוכן.

רכישת קישור ללא תוכן

באופן תיאורטי הפתרון לכל שאלת התוכן והקישורים יכולה להיות פשוט רכישת קישור ללא תוכן ואספקת תוכן איכותי של כותב תוכן שאתם סומכים עליו או כתיבת תוכן מקצועי בעצמכם. למרבה הצער, לא כל החברות יסכימו לעשות זאת מכיוון שזה "שובר" להן את התמחור וסביר להניח שגם לא יהיה להן רצון להתעסק בתיקונים ושינויים בתוכן אחרי שהן כבר העלו אותו.             

לסיכום

קניית קישורים הפכה היום לפופולארית במיוחד, אבל חייבים לזכור שקישור הוא לא רק הטקסט הלחיץ שמפנה לאתר שלכם, ובכל זאת אנשים רבים לוקחים את התוכן כמובן מאליו כשהם קונים קישורים.

למרבה הצער לא מעט חברות בשוק מנצלות את חוסר הידע של לקוחות שרוצים "לעוף" למעלה בגוגל ועשויות לגרום לאתר שלכם נזקים שלפעמיים קשה מאוד לצאת מהם.  לכן עשו את שיעור הבית המינימליים או פשוט שכרו חברת קידום אתרים מקצועית שתהיה אחראית על כל הנושא הזה.

הפוסט קונים קישורים? שימו לב גם לאיכות התוכן הופיע ראשון באיתי ברנר - אשף הכתיבה לרשת